למה להתחתן??

שלום לך.
אני ממש שמח על שאלתך. אני חושב שהיא עוסקת בנושא מאוד חשוב, גם לך, גם להרבה בני נוער וגם לחברה בכלל.
אז למה באמת להתחתן? ולמה בדרך היהדות?
אני מתנצל שאני זורק את התשובה ככה במשפט קצר, אבל אחרי זה ´נפתח קצת´ את ה´קודים´. בסדר?
התשובה הפשוטה היא שאנחנו מתחתנים בשביל לנצח, בשביל הנצח.
מה זאת אומרת?
אדם נולד לבד, חי לבד ומת לבד. אין שום אפשרות אחרת. מכאן מתפצלות שתי דרכים בסיסיות. האחת היא לראות את המציאות הזו ולהיכנע לה. לחיות חיים חסרי משמעות ניצחית, כי הרי אני לא אחיה לנצח, חיים שמתרכזים בי ולא באחרים, כי הרי מה אכפת לי מאחרים, בסופו של דבר כולנו נמות ולמה שאני אהבה פחות מאחרים בדרך בין הלידה למוות? לחיות חיים שלא חושבים על טובת הזולת, כי כל המושג של טובת אחרים הוא מושג מוזר – החיים מסתכמים בי, ומאחר שאני זמני וכל הערכים נמדדים בי, הרי שטובת הזולת תהיה טובה רק כאשר היא משרתת אותי.

רגע, כדי להיות ברור יותר אספר סיפור קצר. מתאים?
שמרתי פעם עם איזה חייל שלא שמר תורה ומצוות. היו לנו חמש שעות ביחד. התגלגלנו מנושא לנושא ובין השאר הגענו לשאלה למה חילונים מתחתנים, הרי לא חסר להם שום דבר לפני החתונה בקשר הזוגי (הוא ענה תשובה מעניינת, אבל זה לא המקום. . .) ודרך זה גם לשאלה האם הוא באמת אוהב את החברה שלו. הוא השתמש בביטוי הנדוש ´אני מת עליה´ וכשתפסתי אותו בשאלה ושאלתי אותו האם הוא יהיה מוכן למות עליה, האם הוא באמת אוהב אותה עד כדי כך שאם הוא יצטרך לבחור בין החיים שלו לשלה הוא יבחר בה הוא ענה לי שכן. שאלתי אותו איך זה? איך מסתדר לו, בתפיסת העולם שלו, שיש משהו שהוא מוכן למות למענו. הרי לא ברור לו שיש כיוון לעולם, שיש דרך מסוימת ומחייבת, שיש משהו שהוא מעל הכול, אז מה פתאום למסור את החיים? הוא ענה לי שזה משהו גדול שדוחף אותו מבפנים, שאם הוא לא יעשה את זה, לא יהיה מוכן למות בשביל חברה שלו, הוא כל החיים ירגיש זבל עם עצמו, ירגיש זבל של בן אדם.
אמרתי לו שמה שדוחף אותו זה האמונה. הידיעה הפנימית שיש ערך לחיים, שיש להם מטרה, ושהמטרה הזו גדולה יותר מאיתנו. החיים לא נמדדים בי בלבד, כי אני לא חי רק את החיים שלי. המטרה של החיים היא יותר מהחיים שלי, היא משהו גדול יותר. כך השיחה הלכה והתגלגלה. (היום הוא גר בחיפה ושומר תורה ומצוות. מדובר בבחור ערכי, רציני, שהרשה לעצמו לפתוח את השאלות ולהתחייב לתשובות. הייתי שם כחלק מתהליך ארוך שהוא עבר וברוך ה´ שזכיתי. לא תמיד זה מצליח. . .).
את מבינה את הכיוון. אם אני צריך מישהי שתשרת צורך שלי, גשמי, רוחני, כלכלי או מה שלא יהיה, אז נכון, חתונה זה ממש התאבדות.
אבל אם אני צריך להיות חלק מהעולם, חלק ממשהו גדול יותר, חלק ממטרה כללית יותר, אז אני מבין שמטרה גדולה בונים לטווח ארוך, ואי אפשר לחיות לטווח ארוך בלי להתחייב אליו, בלי להיות חלק ממנו באופן מוחלט. אם אני מחליף אמצעים בדרך כנראה שהם לא מספיק חשובים, לא משרתים את המטרה ´עד הסוף´. כשאני בוחר אישה אני בוחר דרך חיים, אני ´מקבע´ את עצמי, במובן הכי פשוט של המילה, למקום, לאדם, ומתוך כך למערכת ערכים שלה שאין ממנה חופשות, אין בריחות, אין התפרפרויות. יש אמת והולכים איתה עד הסוף.

האמת היא שאני מרגיש שהתשובה הזו קצת לא ברורה, אבל זה בגלל הגודל של הנושא. איך תסבירי לעיוור מה זה ראייה? איך תסבירי לחרש מה זה שמיעה?
ואיך תסבירי למי שאוהב את עצמו מה פירוש לאהוב אחרים?

לא במקרה היכולת להתקשר לנצח, לדורות הבאים, למשהו שממשיך, היא דרך קשר עם מישהו אחר. רק כאשר אתה מסוגל להיות בקשר עם מישהו אחר אתה יכול להגיע למדרגה הבאה, למדרגה של קשר עם דורות אחרים, עם נצח, עם משהו שממשיך. מי שלא מסוגל להבין את מטרתו בחיים הפרטיים שלו ולהיות רציני עם עצמו, להתחייב למטרה רצינית, לקשר רציני, איך הוא יכול להיות מסוגל וראוי להיות בקשר עם מטרה של דורות אחרים? איך אפשר להפקיד בידיו אחריות לחיים אחרים?

אנחנו לא מדברים על אהבה רומנטית ולא על התאהבות עיוורת ממבט ראשון או משהו כזה. כמובן, גם הדברים האלה קיימים, אנחנו לא מוותרים על שום הנאה בדרך, אבל אנחנו עושים את זה בצורה רצינית, מתוך מבט רציני על החיים שלנו והבנת משמעותם. אנחנו מדברים על אהבה ולא על סיפוק, על נתינה ולא על יצרים.

אהבה בגימטריא ´אחד´ – אנחנו מדברים על התאחדות עם השני, על קשר יציב ואמיתי שקושר אותנו, כמו כל קשר שמגביל את יכולת התנועה, אבל גם נותן לנו יציבות, משאיר אותנו במקום ומסגרת שתאפשר לנו להתקדם בצורה נכונה ויציבה. דרך התאחדות כזו אפשר להגיע לקשר אמיתי עם האחד האמיתי, ה´ אלוקינו ה´ אחד.

כתבת שהנושא קשור לתפיסות עולם שונות וצדקת. כפי שאת רואה מהכתיבה שלי, אני מייחס לנושא הרבה חשיבות ורואה אותו כביטוי להרבה מאוד מהאישיות של האדם. התפרצת לדלת פתוחה. . .
אני מקווה שהצלחתי לתת לך עוד קצת כיווני מחשבה, עוד קצת הגדרות ורעיונות כיצד להעביר את הדברים הלאה. בהצלחה.

אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,
yehonatan@makshivim.org.il