למה צריך כיפה, העיקר הלב, לא?

שלום לך!
קראתי את שאלתך החשובה, ושמחתי לראות עניין אמיתי בהבנת משמעות קיום המצוות.
אתה שואל על כיפה, שהיא פרט מתוך הרבה פרטי מצוות, אך שאלתך בעצם מתייחסת לכל נושא קיום המצוות המעשיות. לכן אנסה לענות בצורה כללית יותר, ומתוך כך גם על עניין הכיפה.
אנחנו חיים בעולם הזה והוא עולם גשמי חומרי, החושים שלנו מתייחסים אל העולם הזה, טעם, ריח, ראיה ושמיעה, אך אנו מבינים ויודעים שיש בעולם גם תוכן פנימי, של חכמה ושכל ושל רגש. איך אתה מבטא את הרגשות שלך? למשל כאשר אתה רוצה להביע רגש מסויים כלפי חבר? אתה עושה מעשים המבטאים את הרגשתך, וככה נוהגים רובנו. זוהי תקשורת. האם ילד שקטף פרח ונתן לאמו, עשה מעשה חיצוני או פנימי? המעשה הוא טכני וקטן מאוד, אך מאחוריו עומד רגש עמוק, והאמא אכן מבינה זאת ומתרגשת מכך.
אמנם ישנו כוח הדיבור, שהוא יותר פנימי מהמעשים, אך גם הוא חיצוני בסופו של דבר. הוא רק כלי לבטא מה שיש בלב, ולא תמיד הוא מצליח. אתה ודאי מכיר את הביטוי 'תמונה אחת שוה אלף מילים', וזאת למרות שתמונה היא משהו הרבה יותר טכני ומוגבל מדיבור. מדוע אם כך דבר זה נכון? נראה לי שתשובה מסויימת לכך היא שכמה שאנו גדולים וחשובים ויש לנו נשמה גדולה ופנימית, בעולם הזה הגוף שלנו יותר חי ופועל באופן גלוי יותר מהנשמה, ולכן הדברים שמשפיעים על הגוף משפיעים עלינו בצורה יותר גלויה ופשוטה (למרות שזה לא אומר שהם יותר נכונים או אמיתיים).
זאת הסיבה שלפעמים מעשים משפיעים עלינו מאוד, ולפעמים ככל שהם חיצוניים יותר השפעתם חזקה יותר , כמו אכילה, או מכה, שהפעתם החיצונית גדולה מאוד.
לכן יש מעשים בעולם ויש צורך בהם. בלי מעשים חלק מאוד גדול שלנו פה בעולם לא יכול לבוא לידי ביטוי, תאר לעצמך שניקח בן אדם ונאמר לו לא לעשות שום מעשה חיצוני, כמעט כל אברי גופו ישארו ללא שימוש, אכילה היא חיצונית נגיעה חיצונית הליכה חיצונית כל אבריו יתנוונו, האם לכך הם נוצרו – לא לעשות כלום? רק הלב והמוח יחיו? או אולי נציע לו להיות מלאך וזהו…
אבל אתה צודק מאוד, לא ניתן להצדיק מעשים חיצוניים מצד עצמם. אנחנו לא אוכלים כדי לאכול ולא הולכים כדי ללכת, הנו הולכים כדי להגיע למקום מסויים ולמעשים שלנו חייבת להיות משמעות, ואכן הרבה מן המצוות הן מעשיות – לולב , ציצית, אכילת מצה, ונעשות על ידי הגוף החיצוני, אך ההסבר לכך הוא שכדי שנגיע לפנימיות עלינו לפעול באמצעים שמתאימים לנו, לנו יש גוף – כדי להגיע לנשמה שהיא פנימית צריך להשתמש בו ולעבור דרכו כמכשיר קשר, או כבגד שדרכו נוגעים בגוף.
תאר לך שהנשמה שלנו היא כולה אש רוחנית, איך ניגע בה? איך נשפיע עליה מתוך העולם הגשמי? המצוות המעשיות נותנות לנו את האפשרות הזאת. אנחנו לא נוגעים בה באופן ישיר אלא באמצעים שה' נתן לנו, המצוות.
אבל עדיין לא עניתי על שאלתך, למה צריך כיפה? כמו לכל המעשים גם למעשה לבישת הכיפה יש משמעות פנימית ועמוקה , חז"ל מלמדים אותנו שהכיפה על הראש מבטאת ויוצרת יראת שמים , וזאת על ידי שהיא מבטאת קבלת מרות, יש משהו מעלינו פיזי על הראש, שמזכיר לנו בכל עת שיש משהו מעל ראשנו משהו גדול ורוחני, וכבר לימד אותנו בעל ספר החינוך שאחר המעשים נמשכים הלבבות, מעשה חיצוני גורר אחריו מחשבה מדוע אני עושה מעשה זה, מה עניינו? ומתוך השאלה עיון במשמעות הדברים הבנת הפנימיות שבמעשה והפנמתו , אשריך שזכית לשאול ולהרגיש את השאלה.
ניתן להרחיב עוד רבות במשמעות הכיפה, בתור הבעת כבוד של אי פריעת ראש, או כמו הכומתה בצבא המראה השתייכות , אם תרצה הרחבה נוספת אשמח להיות עמך בקשר הדוא"ל שלי הוא:
zelzman_b@bezeqint.net

אקוה שהצלחתי לרוות מעט את צמאונך,
בברכת כל טוב,
בנימין.

ראה גם:
פניני הלכה הלכות כיפה: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1950
בשביל מה הלכות צניעות, העיקר הלב, לא? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=45635

[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!