האם מותר לעבור על לשון הרע ורכילות על מנת לחנך? אני מדריכה בבני עקיבא, לא מזמן הגיעה לפעולה חניכה ש"עשתה בעיות": עמדה בצד רחוק מכולן, לא הסכימה לשבת עם הבנות. בשלב מסויים ביקשתי ממנה לשבת והיא אמרה "לא רוצה", וזה היה בדיוק אחרי שדיברנו עם הבנות על זה שאסור לומר "לא רוצה" למדריכים בלי סיבה מוצדקת. כעסתי עליה והיא עזבה את המקום. אחר כך בסוף הפעולה דיברתי עם הבנות ואמרתי להן שבפעם הבאה שמישהי תתנהג כמו אותה בת- אני ישר יוציא אותה מהפעולה. ואז אחת הבנות אמרה לי, שאסור לי לדבר עליה כי זה לשון הרע. הבטחתי לה לברר את העניין. מצד אחד רציתי לתת להן דוגמה חיה למה שיקרה כי כל הזמן כשאמרנו "אסור אסור" הן לא ממש שמו לב לזה. מצד שני אותה חניכה צודקת וזוהי רכילות. אז האם זה מותר או אסור?
שלום לך.
העברנו את שאלתך לרב וזו תשובתו:
איסור לשון הרע הוא לספר למישהו על דבר לא טוב שמישהו אחר עשה. כאן לא סיפרת לאנשים אחרים אלא לאנשים שהיו באותו מעמד ממילא. כל הבנות ראו את התנהגות אותה הבת ואמירתך עליה בסוף הייתה כך להגדיר את מה שעשתה שזוהי התנהגות שאיננה ראויה, ואין כאן שום שייכות ללשון הרע. במקרה זה השתמשת בכלל של "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא".
הבנות מצפות לשמוע את תגובתך לאותה בת, כי דרך המקרה הזה אפשר לבאר את גבולות ההתנהגות בסניף בו את מדריכה.
יש לציין שבנות צעירות רואות במדריכות שלהם תדמית חינוכית, ומצפות מהן שיתנהגו בצורה שתורה להם דרך בחיים, ולכן אמירתך על התנהגותה של אותה בת שאינה ראויה ובהמשך שמי שתתנהג כך יוציאו גם אותה, הייתה מצוות תוכחה ראויה ונכונה.
יש לשים לב שהדברים יאמרו אך ורק על מנת לחנך את הבנות ולא מתוך כעס, שאז האמירה באה לשחרר קיטור ולחצים פנימיים. וגם לא להוסיף ולהגזים את מה שקרה אלא בצורה עניינית וברורה- לבאר על מנת לחנך.
יהי רצון שיגדל כוחך ותמשיכי לחנך מתוך התבוננות על מעשיך ומחשבותיך, אך אל תפחדי לעשות בגלל הסיבה שאולי תכשלי.
בברכה,
הרב יצחק כהן
