שלום הרב!
כבר שנתיים שאני חושבת על היהדות ולא ענו לי על כל השאלות שלי..
אני מאמינה ביהדות אבל יש כל כך הרבה סוגים של דתיים שקשה לגעת מה האמת הנכונה! אני גדלתי בבית שהוא הכל(משולב בדעות של כיפות סרוגות וחרדים והכל!)ואני אחת שצריכה דרך אחת משהו שיהיה מושלם(לפחות כמה שיותר מושלם כי אין שלמות) בכל אופן כל האחיות שלי למדו בבית יעקוב ואני לומדת באולפנה ממש חזקה..
עכשיו.. יש הרבה דברים שאני אוהבת אצל הכיפות סרוגות.. למשל כל השו"תים עם הרבנים שלנו שבבי"הס חרדי זה לא היה כך.. וכל ההרצאות והספרי מוסר שלומדים המון.. ואם יש שאלה אז ישר יש למי לפנות וכל השיחות אישיות עם המורות שהם חלק מאיתנו (כמובן עם כבוד אבל שונה מבית ספר חרדי) ולעומת זאת יש המון דברים שאני לא מסכימה בכלל!! כל הצניעות.. זה לא משהו שהכי חזק!! למרות שמנסים.. ולפי דעתי החרדים מצליחים בנושא הזה!! כל כך ברור ההפרדות בסניפים ובהרקדות ובהמון דברים!! ואצל הכיפות סרוגות יש הרבה הקלות (עוד פעם.. זה לפי מה שאני רואה ויכול להיות שאני טועה..)ויש לנו רב שלמד במרכז הרב וכל כך הרבה התרות שאני לא מצליחה להסכים(במידה ויש פגיעה בבן אדם אז מותר ללחוץ לו יד..) ואצל החרדים יש כל כך דגש חשוב על לימוד התורה (שאין לי בבית תניגון של הגמרא וכו')והצניעות וחשיבות של כל מצווה (..יש פחות תסיבה למצווה)ומצד שני אין תאהבה לא"י ולעמ"י .. אין יום העצמאות שבזכות האולפנה אני מבינה כמה זה יום שמחה ואני לא יודעת למה הם לא חוגגים וזה קשה לי עם זה.. ולצערי שמעתי כמה פעמים מילדים שאומרים גויים לאנשים חילונים וזה פשוט צביטה בלב..
בקיצור אני לא מפסיקה לחשוב על כל זה וכבר יש לי כאבי ראש מרוב שאלות כי כל אחד אומר משהו אחר.. ולא יודעת למה.. אני מתחברת לחרדים.. ולא זכור לי שקראתי פעם מהספרים של הרב קוק על הציונות הדתית.. אני אשמח לקבל עזרה בפירוט
תודה!
שלום לך
מאד התרגשנו לקרוא את השאלה שלך ואת הרצון לברר ולשאול
מאד הזדהתי עם מה שכתבת, עם היתרונות של החרדים, עם היתרונות של הציבור הציוני דתי, והאמת שהבלבול שלך מאד מובן.
אני רוצה להגיד לך משהו שהוא קצת קיצוני.
הזוהר אומר שהדרך של צדיקים היא דרך מיוחדת, אפשר לקרוא לה 'שביל' – דרך שהיא לא נועדה לכולם אלא רק למספר אנשים מצומצם.
אני חושב שהדרך שאת מתארת, היא הדרך הזו. היא דרך לא פשוטה, וכמו שאת כותבת היא לא בדיוק דרך של ציבור מסוים, אבל מצד שני, זו הדרך [שלך]. את לא צריכה להרגיש מבולבלת ולא נבוכה, אלא אדרבה, להאמין לחלוטין בעצמך ובמה שאת מאמינה בו. את רוצה לחגוג את יום העצמאות – מצוין. את נרתעת מחוסר הפרדה – מצוין. ברוך ה', כמעט תמיד יש אפשרות לעשות ולפעול לפי מה שאת מאמינה. בע"ה ככל שתגדלי תוכלי לברר לעצמך עוד ועוד דברים וחשוב שתדעי, שגם בין הבנים והבחורים יש הרבה שחושבים כמוך ובע"ה בבוא הזמן תמצאי את זיווגך וביחד תוכלו להקים בית כפי אמונתכם ודרככם.
מקוה שהועלתי מעט
טוביה
tsbias1@gmail.com
