מה אכפת לקב"ה מהשרוול שלי?

שלום אחותי,
אשכרה.
שאלה מעולה.
מה אכפת לה´ מהשרוול שלי? כאילו, הכמה סנטימטרים האלו באמת משנים לו? דוּ מִי אָ פְייבֵר, משנה לו אם אני מכסה את המרפק, או לא מכסה את המרפק?
וחוצמזה, אותי לימדו שהעיקר הפנימיות.
יש מלא בנות שמבחוץ מכוסות ומקפידות על כל סנטימטר ומילימטר של בד, ובמפנים – הו הא, כמה ג´יפה, כמה שנאה, כמה קנאה, כמה תחרות. מה שווה כל ההקפדה על הכיסוי כשבפנים הכול פרוץ ובלי גבולות?
ודרך אגב, בתקופה של אדם וחווה לפני החטא לא כתוב שהם לבשו משהו. הם היו… ערומים! ושם אני לא בדיוק זוכרת שהקב"ה אמר לחווה: בואנה, שימי עלייך משהו, או אמר לאדם: עיוני, דחוף כיפה. וכן, זו הייתה מציאות הכי מושלמת ואידיאלית שיש, שבה אדם וחווה נמצאים בדרגה רוחנית אדירה, מדברים עם הקב"ה, מבינים את החיות, והכי חשוב – לא טעמו טעם של חטא!.
אז מה עכשיו משגעים אותי עם שרוולים וסנטימטרים?

אחרי שאדם וחווה חטאו המציאות השתנתה. הם תפרו לעצמם בגדים מעלי תאנה כי התביישו במערומיהם, ומאז ועד היום – כולנו עם בגדים.
נו, אז כולם עם בגדים, יופי. גם מעצבי האופנה מצאו פרנסה. אבל מה זה קשור לשרוול שלי? מי אמר שהבגדים שאליהם אדם וחווה התכוונו הם דווקא כאלו שמכסים את המרפק? גם חולצה קצרה נחשבת בגד, וכן, גם גופיה. ובאמת אנחנו יכולים לראות את שאר העמים שחושבים כך – להם לא משנה מה הם ילבשו.
אבל אנחנו עם ישראל. בניו של הקב"ה. אנחנו גם לוקחים בחשבון לא רק את דעתנו, אלא בעיקר את דעתו של הקב"ה. ולהיות יהודי זה אומר להיות אדם צנוע לכת באופן פנימי (שימי לב אחותי, עוד לפני החיצוניות) כמו שכתוב: "מה ה´ אלוקיך שואל מעמך? כי אם והצנע לכת עם ה´ אלוקיך". קודם כל הבפנוכו. לא להיות צבועים – צנועים מבחוץ ובפנים ה´ ישמור.
עכשיו יבואו כל אלו שאומרים: אני דתי בלב. מסורתי בלב. מאמין בלב. ומה באמת רע בזה?

לא כולם יודעים אבל יש חוק בבית המלוכה הבריטי שאומר שאסור לנסיכה או למי מבני המשפחה ללבוש בגדים שאינם מכבדים את בית המלוכה. רוצה לדעת מה כולל אצלם בגדים מכובדים? שרוול ארוך, חולצה ללא מחשוף, וחצאית שמכסה את הברך. אשכרה פתחו שולחן ערוך ועשו קוֹפִּי פֵּייסְט. ואם פתאום תחליט איזה נסיכה שם שהיא באמת מכבדת את בית המלוכה, רק בחייאת, אל תשגעו אותה עם הסנטימטרים האלו והיא הולכת עם חולצה קצרה? גוועלד. המלכה תצא על האִמ אמא שלה.
אבל, היא באמת מכבדת את בית המלוכה! אז היא לא מראה את זה כלפי חוץ, סו וואט? העיקר שבפנים היא כן מכבדת.
פה בדיוק הפואנטה. אין דבר כזה רק פנים בלי חוץ, ואין דבר כזה רק חוץ בלי פנים.
הצניעות הפנימית באה לידי ביטוי גם בצניעות חיצונית.
אז מה זה צניעות חיצונית? מי קבע איפה הגבול עובר?
בדיוק בשאלה הזו מתעסקת ההלכה שניתנה לנו מהר סיני! ההלכה אומרת שלכל דבר בעולם יש משמעות. כן, גם לסנטימטר. אפרופו גבולות, אדם יכול לעמוד עם רגל אחת בתוך ארץ כלשהי, ומספיק שהוא יזיז את הרגל השנייה סנטימטר, כבר הוא נמצא בארץ אחרת, משיג גבול, ויכול להיעצר. רק מסנטימטר!

ובכלל – משהו מכוסה הוא משהו מיוחד יותר.
קראתי פעם סיפור אמיתי על רב שנכנס לכיתה כלשהי באמצע יום חמסין. הוא הביא איתו שני מגשים של טופי. במגש אחד הטופים היו מקולפים מעטיפתם, ובמגש השני הטופים היו עם העטיפה. הרב רצה לכבד את החבר´ה בטופים. להפתעתו הרבה אף אחד לא נגע בצלחת עם הטופים שבלי העטיפה.
ואיזה טופי את היית בוחרת? העטוף או המקולף?

יקרה, חשוב לציין שהנושא הזה לא נסגר רק בתשובה הזו. אני מאוד ממליצה לך לקרוא וללמוד עוד על הנושא. את יכולה לנסות את הספרים "כותנות אור" ו"קדושים תהיו" של הרב שמואל כץ.
הרבה הצלחה ושמתוך כיסוי העור נזכה להרבה אור!
את תמיד מוזמנת לדבר ולשאול עוד!
בת-חן
batchenoh@gmail.com