מאיזו סיבה אסור ללכת עם שיער פזור כשהוא עובר את הכתפיים?
שלום נשמה!
שאלת שאלה פשוט מקסימה שאני בטוחה שהרבה בנות שואלות את עצמן!
עוד לפני שניגע בתשובה עצמה חשוב לי לומר שהתשובה שלי היא לא תשובה הלכתית…
את מוזמנת לבדוק מה הרב שלך אומר לגבי העניין של שיער פזור, כי יש כמה דעות בנושא, אם מותר או אסור כמה ולמה.
ובנוגע לשאלה שלך,
כמו יהודיה טובה – אני אחזיר לך בשאלה –
מה באמת הסיבה שאסור ללכת עם שיער פזור?
כאילו, מה כבר יש בכמה שערות שיש לי על הראש?
וחוצמזה, מה מצפים ממני? לאסוף אותו באיזה גומייה מעצבנת שעושה כאב ראש, לאסוף אותו כשהוא מתנפח (ואנחנו הבנות יודעות כמה זה מעפן לאסוף שיער מנופח)?
ובכלל, אם יש לי שיער יפה, למה לא ליהנות מהמתנה הזו שה´ הביא לי? בשביל מה ה´ ברא לי שיער יפה?
את יודעת מה יש בשיער?
בשיער יש מלא כוח!
השיער הוא חלק מאוד מיוחד בגוף שלנו.
זה חלק שהוא מצד אחד שייך אלינו (מחובר לראש) ומצד שני גם לא שייך אלינו (מתנפנף לו).
זה חלק שהוא פנים וחוץ ביחד.
שיער הוא חלק מהקשר שלנו לסביבה.
למה הכוונה?
פעם הייתה לי חברה שכל הזמן הייתה הולכת עם שיער אסוף. יום אחד היא הגיעה לכיתה עם שיער פזור. וכולן החמיאו לה: ´יואו, איזה יפה לך, איזה שיער מדהים´.
(שאגב, אין שומדבר רע בלהחמיא למישהי על השיער היפה שלה). מאותו יום היא התחילה ללכת עם שיער פזור, ובכל פעם שהיא הייתה מדברת עם בנות, משום מה היא הייתה נוגעת בו, מנפנפת בו אפילו בלי לשים. כאילו השיער נהיה חלק מהתקשורת שלה עם בני אדם. כמו מילה שיוצאת מהפה, ככה המשחק בשיער הפך לחלק ממנה.
השיער הוא משהו שמקשר אותנו לסביבה, מקשר בנינו לבין הסביבה.
לפעמים, כשהשיער פזור ומתנפנף, התקשורת עם הסביבה הופכת להיות יותר "מתנפנפת" ומתחנחנת. בשיער אסוף יש יותר פשטות, התקשורת היא לא אני והשיער שלי מולך, אלא אני והאישיות שלי מולך.
אני מעתיקה כאן קטע מתוך הספר "מקימי" של נועה ירון והוא שווה יותר מכל המילים שאכתוב:
"מדהים כמה ההוראות של התורה מדויקות. דווקא את השיער צריך לכסות (הכוונה לכיסוי ראש). מרגישים את זה מיד. תקשורת שונה עם הסביבה. פחות מתנפנפת, פחות מתחנפת. יותר פשוטה. יותר נקייה. זה כואב ונעים ביחד, להילחם בגאווה"
מעבר לזה, השיער הוא גם כוח נשי מאוד מיוחד. אין מה לעשות, שיער זה משהו יפה ומושך.
אז אם השיער זה דבר יפה ומושך ומלא בכוח, דמייני לך מה כוחו על אנשים סביבך.
אם היה לך יהלום מיוחד, מלא באור ובעל כוחות מיוחדים, האם היית חושפת אותו לעיני כולם?
כל דכפין ייתי ויכול? לכל מי שעובר ברחוב את תתני לגעת בו וליהנות מהאור שלו?
בשלב מסוים, אם תחשפי את היהלום הזה לכל כך הרבה אנשים, הוא כבר לא יהיה מיוחד!
את תרצי לשמור אותו רק למקרים מיוחדים. את תרצי להשתמש בו רק במצבים מיוחדים.
אותו דבר השיער שלנו, יש לו כוח, יש לו יופי.
למה לחשוף אותו לעיני כולם?
למה לא לשמור אותו לאחד היחיד והמיוחד?
אז נשמה,
אני שוב חוזרת ואומרת שכדאי לך לבדוק מה הרב שלך פוסק לגבי שיער פזור.
שתזכי להשתמש בכוח השיער בצורה הכי טובה ונכונה!
אם תרצי לדבר עוד במייל, את יותר ממוזמנת!
הרבה טוב!
בת-חן
batchenoh@gmail.com