באחת התשובות הנפלאות שלכם על תורה שבעל פה (http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=26214) , עם כל ההסבר המפורט כתבתם שמצוות דרבנן שניתנו לנו על ידי חז"ל מתחלקים ל- 5: הלכה למשה מסיני שיש לה רמז בתורה (אתרוג למשל), הלכה למשה מסיני ללא רמז בתורה, דברים שחז"ל הסיקו מי"ג המידות שניתנו למשה בסיני, סייגים לתורה וגזרות. אתן לכם קבוצה של מצוות דרבנן ואשמח מאוד אם תוכלו להגיד לי לאיזה קבוצה משתייכת כל מצוה. כל הסבר נוסף על כיצד חז"ל למדו את המצווה יתקבל בברכה. ואלה המצוות וההלכות:
1.כיפה
2.הפרדת כלים – חלבי ובשרי
3.לא לאכול לפני הקידוש
4.נגיעה (לפי אלה שטוענים שזה מדרבנן)
5.חנוכה
6.הלכות שחיטה
שלום וברכה.
שאלת על המקורות לכמה וכמה הלכות:
א. כיפה. לרוב הפוסקים זהו מנהג, שמחייב כמנהג ישראל. החיוב חמור יותר בבית הכנסת, או כשלומד תורה ומתפלל וכד'. (עיין בשולחן ערוך או"ח סי' ב' סעיף ו' ובמ"ב שם).
תשובה בנושא מופיעה באתר –
ב. הפרדת כלים חלב – בשר. יש מצבים שהחובה בכך היא מדין תורה (כלי בן יומו שנלמד מפרשת כלי מדין, 'כל אשר יעבור באש תעבירו באש…'), יש מצבים שזו הרחקה מגזרת חכמים (כלי שאינו בן יומו), ויש מצבים שזה מנהג, או אפילו נוחות של המשפחה בשימוש במטבח, כדי שלא יהיה חשש לבלבול (ארונות שונים, מגירות סכו"ם שונות, שני כיורים. לגבי הכיורים למשל יש אפשרות הלכתית להשתמש בכיור אחד, אלא שזה דורש לימוד הרבה הלכות).
ג. אכילה לפני קידוש. דין מגזרת חכמים, כדי שהאדם לא ישכח לעשות קידוש אם יתחיל לאכול לפני כן. כך גם האיסור לאכול לפני ההבדלה.
ד. נגיעה. תשובה בנושא למקורותיו ההלכתיים מופיעה באתר – http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=1939
דינו מהתורה נלמד מהפסוק 'ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב לגלות ערוה' (ויקרא י"ח, י"ט), שחז"ל פרשו – אפילו לא תתקרב אל האיסור, כגון לגעת בידה נגיעה של חיבה שעלולה לקרב את האדם אל האיסור החמור של נידה (והוא הדין באיסורי עריות האחרים).
ה. דיני חנוכה. הדלקת הנרות, ההלל, קריאת התורה, הכל מתקנת חכמים שהיו באותו דור של הנס ובסמוך אליו.
ו. שחיטה. הדין הבסיסי של אופן השחיטה הוא הלכה למשה מסיני. בתורה נאמר רק 'וזבחת כאשר ציויתיך' וחז"ל העירו שמכאן משמע שכבר אמר לו כיצד לזבוח, כלומר לשחוט.
עלה והצלח,
מיכאל, חברים מקשיבים
