לפי התורה, צריך האדם להיות תמים וישר בכל דרכיו.
אבל, כיצד אנוו יכולים להרשות לעצמנו להיות תמימים, בהתחשב בעולם בו אנו חיים..?
שהרי אז אנו עשויים ליפול קורבן לכל מיני, אנשים ירמסו אותנו, ובעצם נחיה במין בועה..
שלום וברכה!
כמובן שאת צודקת. אין התורה דורשת מאיתנו להיות תמימים במובן של "פראיירים" שכולם רומסים אותם וצוחקים עליהם.
אלא שיש כאן טעות לשונית קטנה…
מה שהבאת שאדם צריך להיות "תמים וישר בכל דרכיו" אין הכוונה ל"תמים" במובן המודרני. לפעמים יש מילים שהשימוש בהם משתנה עם הזמן, וכדי להבין אותם צריכים ללמוד מה היה השימוש הנכון כשהם נאמרו.
אנו רואים שהתורה קוראת לפרה האדומה "תמימה". אין הכוונה שהיא פרה תמימה, שאפשר לעבוד עליה בקלות… הכוונה היא שהיא אדומה לגמרי, ואין לה אפילו שתי שערות שהן בצבע שחור – שאם כן היא לא תהיה תמימה!
המילה "תמים" פירושה "שלם". כלומר, אדם צריך להיות שלם, הוא צריך להיות ישר מכל הצדדים. אדם לא יכול להגיד, "אני מתנדב הרבה על חשבוני ועוזר להרבה אנשים, אז מותר לי קצת לגנוב פה ושם…"
האדם גם צריך לעבוד את ה' בשלמות, לעשות את הכל בצורה הטובה ביותר, בצורה מושלמת. זו הכוונה שצריך להיות תמים.
אמנם נכון, שיש גם משמעות לציווי להיות תמים שאסור לנו לפקפק בצורה שבה ה' מנהיג את העולם, לסמוך עליו כמו שילד סומך על ההורים שלו, שזה גם במובן של תמימות כמו שאת התכוונת – אבל זו היא תמימות בינינו לבין ה', ולא בינינו לבין אנשים אחרים.
שנזכה לעבוד ת ה' בתמימות!
משה, חברים מקשיבים
moshfried@hotmail.co.il