מה רע בחבר?

ב"ה.

[שלום לך שואלת יקרה],
את שואלת שאלה טובה מאד..
שאלה שאת לא הראשונה ובטח לא האחרונה ששואלת,
[מה רע בחבר בגיל ההתבגרות?]

אז קודם כל אני רוצה להסכים איתך,
חבר זה כיף!
הוא יכול לתת מענה שלא נמצא אצל חברות,
ה מיוחד יותר, זה מעניין יותר או מרגש יותר.
אני לא מכחישה אף אחד מהדברים הללו.
זה יכול לעשות לנו מאד נעים.
[אבל] כשאנחנו רוצים לבדוק האם זה [טוב] לנו, אנחנו לא בודקים אם זה נעים כאן ועכשיו, אלא חושבים לטווח ארוך ומסתכלים בהסתכלות רחבה יותר.

שנות ההתבגרות הם שנים שנועדו לצמיחה פנימית ופיתוח אישיותי,
זה בדיוק הזמן לתהות ´מי אני´ ומה אני רוצה מעצמי´, זה הזמן שבו מתפתחת החשיבה העצמית, כל הכללים והמוסכמויות שספגנו כברורים מאליהם כילדים, צריכים לעלות אצלנו לבירור מחודש.
כל התהליך הזה של פיתוח האישיות, בירור האמונה והבדיקה הפנימית הזו של להיכן אני רוצה להגיע- לוקחת הרבה כוחות.
על מנת לגבש עולם פנימי יציב וטוב עלינו להיות נקיים בשנים החשובות הללו, מכל מה שיכול להסית את דעתנו.

ישנה הדרגה בבניית האישיות,
במסכת אבות נאמר: "בן חמש שנים למקרא; בן עשר למשנה; בן שלוש עשרה למצות; בן חמש עשרה לתלמוד; בן שמונה עשרה לחופה; בן עשרים לרדוף וכו´."
חכמינו מדריכים אותנו שכל שלב בחיינו מתאים מבחינה נפשית לבניין אחר בתוכנו. ילד קטן לא בנוי ללימוד גמרה, הוא צריך לימוד פשוט וחד מימדי, לעומת זאת על נער נאמר שכבר יכול לגשת ללימוד תלמוד. כך בנוי העולם. מדרגות מדרגות.
אפילו בתקופת המשנה נאמר "בן שמונה עשרה לחופה" לפני כן על האדם לבנות את עצמו ולגבש את עולמו, רק מתוך כך יכול הוא לגשת לבניין זוגי. כך בימי המשנה? קל וחומר בדורנו. הדור שלנו חשוף להרבה מדיה ותכנים של ´מבוגרים´, אבל מבחינה פנימית מעידה המציאות כי אנשים מתבגרים לאט יותר.

את נמצאת בתחילתו של גיל חשוב,
עלייך לפנות מקום בתוכך לקומה שבעז"ה תבני בשנים אלו.

כחלק מההתבגרות נוצרת בתוכנו המשיכה והרצון לקשר עם בני המין השני.
המשיכה הזו יכולה לבלבל מאד,
[קשר בגיל צעיר (שמטרתו ודאי היא לא חתונה) שואב מאתנו כוחות רבים,
ומסב את תשומת ליבנו מהתעסקות פנימה בתוכנו, להתעסקות חיצונית של איך אני נראית כלפי חוץ].

את רק בת 14, ושמירת נגיעה לא נראית לך ממש כבעיה, אך טבעו של קשר שהוא מתקדם ומתפתח וככל שהקרבה הנפשית גדלה, גדל באופן טבעי הרצון גם למגע.
בנוסף ישנו הבדל בין בנים לבנות בהסתכלות על כל תחום של קשר בגיל צעיר, ופעמים רבות יכולה הבת למצוא את עצמה מתמסרת בכל נפשה כאשר מן הצד השני הקשר לא נתפס כל כך ברצינות.
אני עוד לא מדברת על הקושי שבפרידה (שמתרחשת רבות בקשרים כאלו מכיון שאין להם מטרה רצינית של הקמת בית, אלא סתם מן הצד) ועל הצלקות שיכולות להישאר בתוכנו כאשר נרצה בהמשך לגשת לבחירת בן זוגנו, ובתוכנו רשמים מקשרים קודמים.

כל אלו יכולים מאד להעיב על התהליך הנכון הנדרש ממך בשלב זה של חייך וכן לגבות ממך מחיר בהמשך.

מדריכה שמטיפה לא להיות בקשר עם בנים ובסוף מתגלה שהיא בעצמה מצויה בקשר, זה אכן מאכזב..
מן הרגשה כזו שעבדו עלי.
אך לא תתני לדבר כזה לשבש לך את הבחירה הנכונה.

אני מאמינה בך שתשכילי לבחור נכון,
ושבעז"ה ביום שבו תרצי באמת להקים את ביתך, תוכלי לעשות זאת מתוך בנייה פנימית יציבה שעשית בשנים שקדמו לכך.

שיהיה הרבה הצלחה בכל!
פה למקרה שתרצי (במייל)
צופיה.
tsofia641@gmail.com