מי אמר שמה שאמרו חכמים זה נכון?

שלום לך! מנשמע?

שמע צדיק, הבאת כאן שאלה נפלאה! עד כמה שאנו לומדים תורה שבעל פה ביסודי, בתיכון, בישיבה, בבתי הכנסת ובעצמנו בלבד – מי אמר שהכול נכון?

התורה היא אחת. כמה אנשים יקבלו במבחן ציון 100 בידיעתה? 1000? 100? 20? לא ברור אם יש בימינו כזאת אפשרות.

מכאן באה שאלתך המעולה וברשותך אצטט: "כל ההסברים שלנו לשאלות באמונה מבוסס על דברים שאנשים (מבלי לזלזל חס וחלילה בכבודם) – אמרו, אבל מאיפה הם יודעים? מאיפה הם שאבו את הוודאות הזאת? איך אפשר לסמוך בלב שלם שזה נכון?".

[הדרך]
הדרך שלך "יש לי הרבה בירורים והרבה שאלות באמונה שיוצא לי לשאול" היא הדרך [ה-י-ח-י-ד-ה] בלימוד התורה.

מקווה שהקב"ה יעזור לנו להגיע [יחד] לתשובה מספקת [לרגע זה].
למה הדגשתי? מכיוון שלומד התורה, כל רב באשר הוא, אינו מפסיק ללמוד דברים חדשים מלימודו (גם כשחוזר על החומר).

בעצם אפשר לקרוא לזה "[חזרה בשאלה]". כל מי שלומד תורה הוא שואל שאלות, מחפש תשובות.

[תלמיד חכם]
אמרנו שכל רב אינו מפסיק מלימודו – אבל מהיכן קיבל את החומר [הראשוני]? מכאן הגדרתו "תלמיד חכם" = תלמיד [של] חכם. כל אחד הוא תלמיד של מישהו.

אבל עדיין שאלתך נשארת – "מאיפה הם שאבו [את הוודאות] הזאת"? ברשותך, נביא משנה אחת עם פירוש רבי עובדיה מברטנורא:

"[משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי] – מה´ שהתגלה לישראל בהר סיני, וּמְסָרָהּ [ לִיהוֹשֻׁעַ] בן נון, וִיהוֹשֻׁעַ מסרה [לִזְקֵנִים], והם המוזכרים בנביא שהאריכו ימים אחרי יהושע מסרו אותה לזקנים אחרים שחלקם היו מהשופטים, וּזְקֵנִים האחרונים מסרו אותה [לִנְבִיאִים], שהראשון שבהם היה שמואל הנביא, וּנְבִיאִים מסרו אותה זה לזה עד סוף ימי בית המקדש הראשון, ומְסָרוּ אותהָ [לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה], וביניהם היו חגי, זכריה, מלאכי ונחמיה, שהם היו הנביאים האחרונים, וחיו בתחילת ימי בית המקדש השני" (מסכת אבות פירוש ברטנורא, פרק א´ משנה א´).

אם יש אמונה בסיסית שמשה קיבל תורה (שבכתב ושבעל-פה) מהקב"ה במעמד הר סיני – אפשר להאמין בקבלתה מדור לדור על ידי תלמידי החכמים. יהושע היה התלמיד חכם של משה וכך הלאה [עד היום]!

כמו שכותב הרמב"ם ב13 עיקרי האמונה (במילים שלנו):
[8] שכל התורה המצויה עתה בידינו היא הנתונה למשה רבינו.
[9] שזאת התורה לא תהי מוחלפת ולא תהי תורה אחרת מאת הקב"ה.

[אנשי כנסת הגדולה]
אנשי כנסת הגדולה וממשיכיהם היו רגילים לומר דברים שיש בהם קיום התורה. מכאן מסכת אבות ממשיכה בסגנון של "תלמיד חכם זה קיבל מרבו ולימד…".

ואפשר לשאול – מה עם [שאר הדברים שבתורה]? אותם הוא לא למד?

התשובה היא שהוא למד ולימד את כל מה שרבו לימדו – אך [התמקד] בדבר מיוחד.

אחד התמקד במוסר, אחר התמקד באמונה וכדומה בהתאם למקום ולדור. כל תלמיד חכם [מגלה את התורה בפנים אחרות מחברו] כי כך קיבל מרבו/אביו.

כך נוצרו בעצם ["70 הפנים לתורה"], או במילים אחרות 70 מסורות שבעזרתן תמיד יש יותר אפשרות להעמיק עוד ולברר, לחזור בשאלה.

[אז מה אם הוא אמר?]
ברשותך, לגבי החלק בשאלתך: "אני מנסה כל הזמן לתרגם את זה לאדם חילוני שהיה שומע תירוץ מסוים שאנחנו כל-כך נתלים עליו – הוא היה אומר "בסדר, אז המהר"ל אמר… אז מה?" נחלק לשני חלקים – הלכה ואמונה.

[הלכה]: כמו שהזכרנו קודם לגבי קבלת התורה והעברתה במסורת מדור לדור – אין חילוקים על קביעת השולחן ערוך בתור קובע ההלכות הרלוונטי. הלכה = ללכת, ללכת לפי התורה.

אם הטענה של "אז מה אם הוא אמר?" זה בענייני הלכה, זה בערך כמו שאני ארצה לבנות בית ויבוא אדריכל שיגיד שצריך לעשות את זה בצורה מסוימת, ואני אגיד – אז מה אם הוא אמר? זו לא עצמאות מחשבתית, זו יהירות…

הדרך היחידה שבה אני יכול באמת "לחלוק" על מי שמומחה בהלכה היא ללמוד טוב את החומר בעצמי, ועל זה כבר ענו חכמים ש"[תורה מונחת בקרן זווית וכל מי שבא לו – שיבוא וילמד]" (כלומר, במילים קצת אחרות, אבל… 🙂 ).

[אמונה] באמונה או בהשקפה [אין פסיקה]. מחשבתו של המהר"ל איננה מחייבת ואפשר לבחור גם דרכים אחרות. אבל כמו בכל תחום כדאי להקשיב למומחים.

דוגמה אפשר לקחת מפילוסופיה (להבדיל): כשלומדים פילוסופיה אי אפשר להמציא את הגלגל. חשוב ללמוד דברים שאמרו פילוסופים גדולים מהעבר כמו למשל דקרארט. לא חייבים לקבל את מה שהם אומרים אבל אם הם אמרו משהו אז צריך לתת לו משקל.

אין טעם בענייני אמונה השקפה לצטט רב ש"אמר" בלי שהדברים יושבים אצלך ולכן גם מועברים לשומע בצורה לוגית [שמתיישבת על הלב]. גם אנחנו לא מאמינים כי המהר"ל אמר…

[מי שרוצה לבוא, להאזין, להקשיב ולשאול באמת] – יכול לבוא להתחיל לחפש את החלק מתוך ה70 פנים לתורה שמתיישב לו על הלב וכמובן ללמוד את הכול (בקצב מתאים אישית) אבל לשים דגש על החלק/הפן בתורה שאליו הוא נמשך.

ובעזרת רב שימצא לעצמו וחברים שאיתם ילמד – יוכל להתעלות ולהתקרב לאט-לאט לריבנו של עולם!

[תוספת]
התורה נגישה בעיקר בימינו [לכל אחד] בנושאים מגוונים ובכל מיני אופנים להעברת התורה בדרכים רבות (מספרים ועד סמארטפונים). עדיין חשוב שיהיה רב וחברותא – אבל גם הם נגישים יותר! ואם נתאמץ נגיע לאפשרות של קשירת המסורות!

הרמה שקושרת את כל המסורות היא [רמת הנביאים] בעלי הנבואה, שהיא, כמו שציינו במשנה, נמצאת כשיש שכינה בבית המקדש שייבנה במהרה בימינו אמן!

מקווה שמצאנו מענה מספק לעכשיו. אם משהו לא היה מובן או שאתה רוצה לשאול עוד או להגיב בצורות שונות אתה מאוד מוזמן לשלוח לי לי מייל

שבוע טוב, שמח ורטוב!

דורון, חברים מקשיבים

dozkih@gmail.com