בס"ד
לכבוד חברים מקשיבים שלום,
כבר הרבה זמן יש לי תחושה של מועקה. כי נמאס לי לדעת שקוראים לי מיכל.אבל לא להבין מה אני בדיוק.
ואני לא יודעת מה לעשות בקשר לזה.אומרים שתהליך גיבוש הזהות העצמית לוקח הרבה זמן..והוא מתחיל הרבה לפני מה שחושבים.אבל זה ממש לא נותן לי מנוח..
אני מרגישה חצויה.אני מרגישה שכל הרצונות שלי סותרים אחד את השני….
אני מרגישה שכולם מסביבי יודעים מי הם..ומי שלא.שלא אכפת לו…
ולי זה ממש משנה..
אני לא מצפה שתגידו לי מי אני כמובן =) …אני רק רוצה לשאול איך אתם התמודדתם עם זה …ואם יש לכם משהו לייעץ לי.
תודה מראש,כל טוב.
מיכל.
בס"ד
שלום לשואלת היקרה מאד!
אפתח במשל…
נניח ואני מעצבת פנים.
בכל יום אני נכנסת לבית ומשנה ומעצבת כרצוני.
איני חופשית לגמרי –ישנם חלקים בבית הקבועים מרגע בניתו ואינם נתונים לתזוזה.
בכל בית הקירות מתוכננים אחרת, נקודות החשמל, הברזים וכו´.
העיצוב תלוי בי.
מה שאכניס לבית או אוציא ממנו, וכיצד הבית יראה לבסוף- הכל בידי.
כך גם עיצוב האישיות שלי.
כל אחד מעימנו הוא בית- יש בנו "קירות"-תכונות, כשרונות , המוטבעים בנו.
ויש את מה שאנו בונים מבפנים במהלך חיינו.
ולכן השאלה הנכונה יותר היא לא
"מי אני"
אלא-
"מי אני רוצה להיות!!!"
כיצד לתכנן את ביתי הפרטי מבפנים?
בתחילה כדאי להתבונן אל הקירות והיסודות- ממה אני בנויה – מהם המגבלות והיתרונות שבי, מהם הכשרונות והתכונות המאפיינות.
ואחר כך יבוא תור תכנון הפנים.
את כותבת:
אני מרגישה חצויה.אני מרגישה שכול הרצונות שלי סותרים אחד את השני….
לעיתים קרובות בגיל זה אנו מרגישים כך.
מצד אחד רוצים ללכת לשרות לאומי, מצד שני למדרשה, מצד שלישי לצאת לטיול ארוך בארץ, מצד רביעי לחסוך כסף ללימודים…
כשמרהטים בית יודעים לבחור במועיל ובמוצא חן בעיני.
כמו כן ברצונות שלנו- אנו נבחר באלו המתאימים ומועילים לנו.
אני מרגישה שכולם מסביבי יודעים מי הם..ומי שלא.שלא אכפת לו…
קנאת רבים היא חצי נחמה, אולם היא נחמה כלשהי…- דעי שכולנו מתלבטים בכך.
לא כולנו מדברים על כך בגלוי אולם בתוכנו פנימה כולנו שואלים את השאלה.
אני מאחלת לך בהצלחה בבחירת הריהוט המתאים…
מצורף למטה האימייל האישי שלי, אשמח אם תגיבי ונרחיב בעניין.
רחל
rachelulu238@gmail.com
