מכתב אישי לבנות במצוקה

זו לא שאלה. אני רוצה שתפרסם בבקשה את דברי כדי שהקוראות יוכלו לקרוא. שלום לך! אני מדברת אליך, זו שנמצאת כעת במערבולת של קשר לא טוב שממנו קשה לך לצאת. אני מדברת גם אליך, זאת שיצאה כבר ב"ה מהקשר אבל מאשימה את עצמה, וסובלת מהעבר שפגע בנפשה. שחושבת שהיא כבר רחוקה מהקב"ה ואין דרך חזרה. שהעצבות השתלטה עליה ללא רחמים כמו שהיא השתלטה עלי. מן הסתם אני בערך בגילכן, אולי טיפה יותר, וגם אני עברתי את זה בצורה די קשה. היה לי כ"כ קשה להתמודד עם החטא ולצאת ממנו, וגם אחרי שהפסקתי היה קשה להשתחרר מזה באמת. מתחושת התסכול. למי מאיתנו שב"ה לא עברה את זה, אני מניחה שאת לא מבינה על מה אני מדברת וזה נראה לך כמו פניה לבנות במצוקה. אבל כך אני הרגשתי וכך אני יודעת שמרגישות עוד רבות. אחת הטעויות הגדולות שלנו כשאנו נמצאות במצב כזה זה שאנחנו לא משתפות אף אחד בזה. משתקעות בעצמינו וזהו. זה קרה גם לי ואני מצטערת על כך. חשוב לפתוח את הדברים. את צודקת, זה אכן נראה לא שייך לדבר עם החברות שבטוחות שאת דוסית או עם המורים ובטח לא עם ההורים. אז עם מי? לדעתי אם נוכל לדבר אחת עם השניה נצליח לפתור הרבה בעיות. היום עדיין קשה לי אבל אני יודעת ש-ה סלח לי ושהוא אוהב אותי. תמיד טוב להתמודד ביחד. אז לכל מי שמעוניינת, אני מוכנה בשמחה שניצור קשר, נוכל לעודד אחת את השניה, נוכל לשתף בהתלבטויות ובקשיים וגם בנצחונות הקטנים. את מוזמנת לכתוב אלי: n_od_milvado@hotmail.co.il מקוה שזה יעזור ושנוכל לשאיר את זה בעבר ולהמשיך הלאה, אל העתיד שבהחלט מגיע לנו. על טעויות, אפילו הנוראות ביותר, לא צריך לשלם כל החיים. מקוה לשמוע ממך… אוהבת אותך. אני.