מנורת בית המקדש

שאלת הגולש

האם יש לשנות את צורת המנורה שבנה מכון המקדש? מעיון במקורות רואים אנו דבר אחר לגמרי. צורת הקנים אינה במקביל לקנה האמצעי כי אם מקיפים אותו כעטרה מסביבו. "אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות" (במדבר ח,ב). "והאיר על עבר פניה" (שמות כה,לז) "ועשית מנורת זהב טהור…ועשית את נרותיה שבעה ועלה את נרתיה והאיר על עבר פניה" א"כ משמע מהפס' שכל הנרות צריכים להאיר אל עבר גוך המנורה.ואולם רש"י פירש : "עשה םי ששת הנרות שבראשי הקנים היוצאים מציה מסובים כלפי האמצעי כדי שיהיו הנרות כשתדלקים מאירים אל עבר פניה". וכן פירש בבמדבר (ח,ב ד"ה יאירו) "יאירו שבעת הנרות שעל ששת הקנים…ראשי הפתילות שבהם". ואולם הדבר יומא מפשט הכתוב כיוון שמשמע שהנרות עצמם יופנו אל עבר גוף המנורה וזה אומר שהקנים עצמם יופנו כלפי המנורה, גופה. האם באמת כל הקנים הופנו כלפי גוף המנורה שהוא הנר האמצעי? והנה על הפס' "והאיר על עבר פניה"(שמות כה,לז) פירש האבן עזרא בפירושו הקצר על התורה : "הקדמונים אמרו כי נר איחד באמצע והששה נערכים עליו זה אחר זה בחצי עיגול שהכתוב אמר 'והאיר על עבר פניה' "עכ"ל. הנה לדעת הא"ע משמעות הפס' שהקנים עצמם מופנים כלפי הנר השביעי מהפס' "והאיר על עבר פניה". כן פירש האבן עזרא בפירושו הארוך (שמות כז,כא) "ונכון הוא להיות טעם יערוך בעבור היות הנרות כחצי עיגולה". אבן עזרא ציין שזו דעת הקדמונים ובאמת בפירוש ר' סעדיה גאון על התורה מכת"י (מוסד הרב קוק עמ' קמה-קמו) פירש : "ויהי עניין הקפת ששת הנרות למחצית העיגול שמרכזו הנר השביעי עד שנעשית צורתם כקשת, כדרך תלמידים היושבים לפני רבם מקיפים אותו כחצי קשת והוא במרכז…וראוי שנדע גם כן ששת הקנים לא הותקנו כתבנית הענפים היוצאים מן העץ שבו ענף מעל ענף ומקביל לו אך צורתם כצורת כף בעלת שש אצבעות ששתן בצורת קשת מחצית אחת מעוגלת אבל מחצית השנייה ריקה מהם. כך ששה קנים מקיפים את המנורה : צד המזרחי מוקף בששה קנים והמחצית המערבית ריקה מהם. ופירוש זה למרותשנמסר בקבלה, הריהו יוצא מן הכתוב לפי שאמר כאן 'העל נרותיה..והאיר על עבר פניה' "ע"כ לשון רס"ג. הנה רס"ג, בדומה לאבו עזרא, דחה את צורת הקנים המקבילים לנר השביעי ומפרש שהקנים הקיפו את המנורה בחצי עיגול ככף בעלת שש אצבעות. ז"א ששת הקנים נערכים זה אחר זה כקשת רק מצד אחד של המנורה. ושניהם למדו זאת מן הפס' "על עבר פניה". גם במדרש

תשובה

שלום רב!

כפי שכתבת, רס"ג אכן מפרש את "והאיר על עבר פניה" כי הקנים לא היה בשורה, אלא בחצי מעגל. ואכן, אפשר לפרש כך גם את הספרי זוטא וכו', כפי שכתב הרב כשר ב'תורה שלמה'. אולם, מחלוקות תמיד יש (או כמעט תמיד), וגם מקום המנורה לא נפקד מכלל זה. ממפרשים אחרים לא ראינו כי צורת המנורה היא בחצי מעגל, אלא ברור שלדעתם מדובר דווקא שהנרות היו בשורה. כך לדוגמא מפרש רש"י (אף שהוא לא כותב בפירוש שהנרות היו בשורה, ניתן לדייק זאת מדבריו). הוא מפרש "והאיר על עבר פניה" שהנרות היו מכוונים כלפי הקנה האמצעי ואם לדעתו היה מדובר שהקנים בחצי עיגול בוודאי לא היה צורך לכוון את הנרות, כי אז הביטוי "והאיר על עבר פניה" פירושו פשוט ששש הקנים היו סביב לקנה האמצעי, בלי קשר לכיוון הנרות (הנר הוא הכלי שמחזיק את השמן, ושבו שמים את הפתילה. הנר אינו נחשב כחלק מהקנה, וכיוונו של הנר אינו מוכיח על כיוון או מיקום הקנה). בדרך זו ניתן גם לדייק מכל שאר המפרשים שאומרים ש"והאיר על עבר פניה" הכוונה היא לכיוון הפניית הנרות. כמו כן, עצם זה שמפרשים אחרים לא אמרו שמדובר בחצי עיגול יש להניח שהם חשבו שמדובר על שורה, שכן פירוש זה הוא די חדשני (כפי שניתן לראות מזה שהופתעת בעצמך, כנראה). כתב היד הנ"ל של הרס"ג לא היה ידוע בתקופת הראשונים עד לימנו, ולכן פירושו לא מוכר. אפשר גם לסמוך על הרב כשר (שהוא כנראה אחד מהבקיאים ביותר במדרשים ופירושי תורה בדורות האחרונים, כפי שבוודאי התרשמת בעצמך), שאם עוד מפרש היו אומר כך הוא היה מביא אותו. אם כן, דעת רס"ג היא דעת מיעוט בצורה מוחלטת, ואין סיבה מיוחדת להתחשב בו.

בנוסף לכך, נמצאו ציורים, פסיפסים וחריטות רבות מאד של מנורות, מתקופת בית שני בעיקר, וכן מבתי כנסת מאוחרים יותר, בעיקר בא"י וגם בגולה, במקומות רבים. המנורה הייתה הסמל היהודי בהא הידיעה, ולכן עיטרה כמעט כל בית כנסת. בכל המנורות האלה (לפחות לפי מה שאני ראיתי) הקנים הם בצורה המוכרת, בשורה אחת. (יש הבדלים אחרים, בעיקר בצורת הרגליים). אמנם, מנורות אלה הם לכל המוקדם מימי בית שני, ואנו הרי מדברים על מנורת המשכן (שהוחלפה כמה פעמים מאז � שלמה בנה מנורות חדשות (רק הארון נשאר מזמן המשכן), וגם החשמונאים בנו כמה מנורות חדשות). אך יש להניח שמנורה החדשה שימרה את צורתה של הישנה, שהרי לא עברו רק שבעים שנה בין חורבן הבית הראשון לבניית השני, ועדיין היו אנשים חיים שראו את הבית הראשון (ראה חגי ב, ג).

על כל פנים, דיונים אלה הם תאורטיים בכל מקרה, שהרי בית מקדש אין לנו, והמנורה של מכון המקדש היא אמנם נחמדה, אבל אין לה שום ערך מעשי או הלכתי (אולי יש לה ערך חינוכי). כמו כן, יתכן כי הצורה המדוייקת של המנורה אינה מעכבת, ויתכן כי מעכבים רק המספר של הקנים, הכפתורים, הגביעים, וכו' (כך משמע ברמב"ם הלכות בית הבחירה, פרק ג). וכך משמע מהסיפור על המנורה של החשמונאים, שהיתה עשויה מקלונסאות של ברזל או של עשת (ע"פ ספר מכבים), ויתכן שלא היו בה את כל המרכיבים הנכונים.

כל טוב

משה

ט באב התשסד

קרא עוד..