מסך אדישות

שלום וברכה לשואלת היקרה,

מה שלומך?
כיוון שהשאלה שלך נוגעת במס´ תחומים אולי כדאי שקצת נסדר אותה:
– מצד אחד את מגשימה את עצמך בכל מה שקשור לכלל, אך מצד שני את לא מרגישה הרגשה עצמית.
– השגרה השליטה עליך חוסר עניין בדברים היומיומיים.
– רצון להתקדם מול עצלות לעבודה עצמית.
– הרגשה שנק´ המוצא אינה אמיתית.
– חוסר מודעות עצמית.
– ונק´ אחרונה- יום רודף יום… וכלום לא קורה…
תיארתי את המצב כמו שהוא?… בואי ננסה ביחד ליישב את הנק´ שהעלת כאן:

אני לא יודעת בת כמה את אבל אני מתארת לעצמי שבסביבות 16, 17. ניסיתי לחשוב מה אני יכולה להשיב לנושאים כ"כ עמוקים ואמיתיים, מצאתי בכתביו של הרב קוק משפט שמתייחס לכך- "כשמתמעטת האמונה באני העצמי של בעל הנשמה, ילך קדורנית (כינוי לתכונה שלילית), ועימו כל העולם מתמעט. וכאשר ישוב לאמונה בכוחותיו, אז יחיה את רוחו ויאיר לכל העולמים כולם" (אורות האמונה).
אדם שמחפש משמעות הוא אדם משמעותי, בעל משמעות, וזה המצב שאת נימצאת בו כרגע. סתירות שפתאום מצאת אצלך גורמות לך לחשוב מי את? מה את עושה עם עצמך? מה את הולכת לענות אם ישאלו אותך "אייכה?" נכון, דברים שפעם היו ברורים לך, נראים לך עכשיו כמעטה של ערפל, אבל על זה את צריכה להגיד ב"ה!! ב"ה שגדלת ושאת גודלת, ב"ה שיש ביכולתך להעמיד את עצמך מול עצמך ולברר למה את עושה דברים? האם את אמיתית או שקרית? וכו´…
תיארת עם כל זה מעין מסך של אדישות. התכוונת אולי לעצלות מהתמודדות? לחוסר כח לבנות אצלך דברים חדשים…? כי זה אכן דורש המון כוחות, כוחות יומיומיים, קונפליקטים פנימיים. אני מאמינה שיש לך את הכוחות האלו, אבל השאלה אם את מאמינה בעצמך.
את מאמינה בעצמך??
על זה בדיוק מדבר הרב קוק, ברגע שאין לאדם אמונה בעצמו, לאן הוא יגיע? הרב סולובצ´יק אומר שאדם גדל במקום מסוים, עם אנשים מסוימים ובזמן מסוים. למה? כי רק כך הוא יוכל לגלות את הכוחות הטמונים בו, רק כך הוא יוכל לעבוד את הקב"ה על- ידי הכוחות שיש לו. רק כך הוא יוכל לעלות את העולם שסביבו ולהאיר אותו.
הנק´ מוצא מתחילה בך!! נכון, את עושה המון חסד למען החניכים, החברות ואנשים נזקקים, אך מה עם עצמך? לעצמך את עושה חסד? לעצמך, לנשמה שלך, את מארגנת ערב תרומה? תחשבי על זה, אולי זה מה שנותן לשגרה לשלוט עליך, אל תתני לזה לקרות. אל תתני לעצלות (זה לא נאמר בנימה שלילית, חלילה, אלא באמת כתיאור מציאות) שלך לבנייה אישית או במשפטים כמו ´זה דברים שידעתי לפני שנה בבירור´ לייאש אותך ולהשתלט עלייך.
לעניות דעתי, זה מה שגורם לך להרגשה שהנק´ מוצא שלך, שהסיבה שאת עושה דברים ושמהלך ושטף הדברים שאת עוסקת בהם נובעים מנק´ לא אמיתית. אבל זה פשוט נובע מחוסר מודעות עצמית, מהחיים, מטבעם כמובן, חוללו שינויים בחייך. ברור לי שזה לא תהליך פשוט, אבל את צריכה לשאוב הרבה כוחות להמשיך את הנק´ הנפלאה הזאת שאת מעלה פה. את צריכה למצוא משמעות לדברים שאת עושה, למצוא בכל יום משהו חדש שאת יכולה ללמוד ממנו. לדאוג לעצמך, לאישיות שלך, לתת לנפש שלך את מה שהיא מחפשת, וזו אמת!!
יש לך את הכוחות האלו, האמיתיים והחזקים, רואים זאת על פי השאלה שלך, אז תאגרי אותם ותבני את עצמך. אני באמת מאמינה שזה ייתן לך צבע עמוק יותר לחיים, דברים ייראו לך פשוטים, נעימים וקלילים הרבה יותר. והכי חשוב- האדישות כבר לא תהא מקור תסכול עבורך. הלוואי!

עוד נק´ אחרונה- תדברי עם ה´! יש לזה מקום… הוא מקשיב יותר ממה שאת חושבת! תבקשי ממנו שיכוון אותך בדרך הנכונה לעצמך, שייתן לך על מה להישען, שייתן לך את הכח להאמין בעצמך. שייתן לכל יום משמעות טובה וחדשה עבורך, שיסיר ממך את מסך האטימות.

צירפתי לך עוד כמה קישורים שיכולים לעזור לך:
איך למלא את הריק הנפשי? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=57169
איך אפשר להפוך את החיים למשמעותיים? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=45681

כתבתי פה מהמעט ומהצמצום שבתחום חשוב זה. אני רוצה להמשיך לדון איתך על הדברים. אני אשמח אם תפני אלי למייל ונדבר על הדברים.
יישר כח עצום, יקירתי,
ורק טוב!!
אודלי-ה
ODELYA@SHORESH.ORG.IL