חברים מקשיבים שלום!
יש לי שאלה חשובה שאני מבקשת שתענו לי עליה כמה שיותר מהר.
יש לי בת דודה שלומדת בבית ספר חרדי.
היא עצמה לא חרדיה, היא ואמא שלה חזרו בתשובה ולכן כדי להתחזק אמא שלה רשמה אותה לשם.
הבית ספר הוא עד כיתה ח' ועכשיו היא גמרה את הבית ספר, אבל היא לא יודעת לאן ללכת- מצד אחד להמשיך ללמוד באותה המסגרת באולפנה שזה המשך של הבית ספר החרדי.
או ללכת ללמוד בצביה. היא מפחדת שבצביה היא תרד ברמה הרוחנית שלה וגם היא חוששת מההכרות עם בנות אחרות שהם לא מבית הספר שלה.
הבעיה היא שבבית ספר החרדי היא לא תוכל למצא את עצמה עד הסוף מכיוון ששם אין תעודת בגרות שאפשר ללמוד איתה דברים אחרים חוץ ממורה בסמינר (אין להם מגמה), וגם היא לא הכי קשורה לחברות בבית ספר, ז"א יש לה שתי חברות טובות אבל מכיוון שהם באות מבית יותר דתי הם לא יוצאות בערב, ולא מבלות בקניון או מסתובבות סתם. בבקשה תתנו לה עצה מה לעשות!
האם להמשיך בבית ספר החרדי או לעבור לצביה?
ואיך היא יכולה לשמור על הרמה הרוחנית שלה? (טיפים ועצות)
בבקשה שהתשובה תגיע מהר כי יש עוד שבועיים עד לתחילת הלימודים!!!
תודה רבה!
שלום לך!
כבר בפתיחת דברי אומר למען הסר ספק, שאין בכוונתי לענות חד משמעית האם עליה לעבור לבית ספר אחר או להישאר היכן שהיא נמצאת. אשתדל לומר כמה נקודות למחשבה.
ישנם הרבה פחדים בכל מעבר שהוא בחיים. גם מעבר לבית ספר חדש, מלווה בחששות כאלה ואחרים, חלקם מוצדקים חלקם פחות. הכלל הוא כמעט תמיד, שהזמן עושה את שלו, ועמו מסתגלים למציאות החדשה.
ביחס למקרה הפרטי של בת דודתך: בעיקרון זוהי שאלה מאוד אישית. אני הרי לא מכיר את הבת דודה הזו, אני לא יודע מהן שאיפותיה ורצונותיה לעתיד, והרי אלה הם הגורמים שאמורים להשפיע עלינו בהחלטות מעין אלה.
אין ספק שהסתגלות חברתית היא אחת הקשות. במיוחד כאשר המעבר הוא לא רק בין בתי ספר, אלא למעשה מסוג חברה אחד לחברה אחרת. ההרגלים שונים, המנטליות שונה וכו'. אך עם זאת, בדרך כלל זו לא סיבה שלא לעשות את המעבר במידה והסיבות לעבור הן רציניות וטובות. כאמור, זהו מצב קלאסי לריפוי באמצעות הזמן. חברים תמיד רוכשים. גם אם זה לוקח טיפה זמן וגם אם הימים הראשונים נורא מדכאים ונראים חסרי תקנה, זה לא כך, וצריך להתאזר בסבלנות.
ביחס לחשש מנפילה רוחנית: אני בהחלט מרוצה שחשש כזה קיים, וראוי שיהיה קיים אצל כל אדם ירא שמיים כל הזמן. אבל אני לא חושב שבהכרח מעבר לבית ספר בעל השקפת עולם ציונית, צריך לגרום לכך! אני מוחה על עצם ההנחה הגלומה בטענה זו, שהחרדים יותר יראי שמיים או יותר "דתיים" מאיתנו, דתיים לאומיים. זו טעות גסה שמוציאה שם רע לציבור שלם!
להתפתחות/נפילה רוחנית, יכולים להיות הרבה מאוד גורמים. אבל בלי כל ספק, הגורם המשמעותי ביותר הוא האדם עצמו. הסביבה יכולה לתמוך כמה שהיא יכולה, אך אם לאדם עצמו אין מוטיבציה להתקדם, שום דבר לא יעזור. מנגד, אנשים שהם חזקים באמונתם ובדרכם, יכולים להתמודד גם עם מצבים לא כל כך תומכים, ובסביבה קשה לעליה – הכל תלוי בסופו של דבר באדם!
העצה הכי יעילה היא קודם כל, אם הוחלט לעבור היא, להתחבר לחברות טובות וחיוביות שיהוו סביבה תומכת להתקדמות רוחנית. אני בטוח שבבית ספר צביה יש לא מעט כאלו. במצב כזה, אם המוטיבציה העצמית היא גבוהה, הסיכוי להתקדם הוא גדול מאוד!
כדאי כמובן לקבל הנהגות טובות באופן אישי, כגון: קביעת עיתים לתורה, תפילות, וכו'.
אני מאחל לך ולבת דודתך הצלחה רבה, ובחירה טובה בהמשך הדרך.
נשמח להמשיך להיות בקשר ולשמוע מה הוחלט, ואיך העניינים מתפתחים…
בהצלחה רבה,
אביעד, חברים מקשיבים
aviad@makshivim.org.il
