יצא לי לדבר עם אדם לא דתי שמבין קצת בהיסטוריה ויהדות והוא שאל אותי למה בבית המקדש הנשים קופחו והיו צריכות להשאר בעזרת הנשים שהיא יחסית גבוהה ומרוחקת ולא זכו למעמד שווה למעדם של הגברים שיכלו להיות יותר קרובים למקדש…
אמרתי לו שאברר ואחזיר לו תשובה! תודה!
שלום רב
השאלה בעצם נוגעת לכלל מעמד הנשים ביהדות שהרי גם בבית הכנסת, זהו המצב הרגיל – שהגברים בעזרת הגברים – שם מתרחשת ה'פעילות', ואילו הנשים צופות מהצד.
התשובה לשאלה שלך נמצאת בהבחנה מאד חשובה בין 'פנים' לבין 'חוץ', ובשביל להבין אותה אני אתן דוגמא מהחיים.
בהרבה מאד מקומות, הניהול מתחלק למנהל ולסגן שלו. המנהל אחראי על תחום ה'חוץ' – הוא בקשר עם חברות אחרות, הוא פונה לממשלה, לבתי דין וכו'. הסגן אחראי על תחום ה'פנים' – הוא אחראי על העובדים במקום העבודה או בחברה (או בצבא) האחריות שלו בעצם היא שהעסק יתנהל כמו שצריך.
לכאורה, אפשר לומר, שהאדם הכי חשוב בחברה הוא המנהל, – כך זה נראה [מבחוץ] אבל מי ש[בפנים] יודע שמנהל אפשר להחליף הרבה יותר בקלות מאשר את הסגן, הוא זה שמכיר את האנשים מקרוב, הוא זה שמטפח אותם, יוצר איתם קשרים וכו'.
דרך ההתנהלות הזו, שכמובן תארתי בצורה מאד כללית, קימת גם במשפחה – האבא הוא זה שמתעסק ב'חוץ' ואלו האמא היא זו שמטפחת את ה'בית'. אני לא אכנס עכשיו לכלל המשמעויות של זה וגם לשינויים, שקרו בדור האחרון, חלקם מבורכים יותר, וחלקם מבורכים בפחות, אבל בודאי שמבחינת המצוות, בית הכנסת, בית המקדש כך זה מתנהל. הגברים הם אלו שנמצאים ב'חוץ' – הם מנהלים את התפילה, הם מקריבים קרבנות (כמובן, הכהנים שביניהם) ואילו הנשים הם אלו שנמצאות ב'פנים' – הן אחראיות על הבית. גם כאן, מבחינה חיצונית, זה נראה כאילו הגברים הם אלו שעושים הכל, אבל מי שיודע את הדברים מבפנים, יודע שמי שבאמת אחראי על הכל אלו הנשים.
בהערת אגב, גם כל הנושא של הצניעות קשור לתחום הזה – האשה נדרשת לשמור על צניעותה, כלומר לשמור על כך שהיא לא תבלוט מדי כלפי חוץ. לעומת זאת, הגבר נדרש, בהיותו בחוץ, לא לתור אחרי עיניו ולהגרר אחרי מקומות זרים.
מקוה שהבהרתי את הדברים
ברכה והצלחה
טוביה
tsbias1@gmail.com