יום כיפור, יום של תשובה תפילה וצדקה המעבירים את רוע הגזרה. ביום זה, כמו כמעט בכל חג – נהוג לקרוא בתורה או לפחות בתנ"ך.
את ספר יונה נהוג לקרוא בתפילת מנחה לפני סוף הצום – וזה נראה דיי תמוה ממבט ראשון.
מילא היית בוחר במגילת רות – מגילת חסד, מגילת אסתר – ישועה בסתר בעקבות חזרה בתשובה כללית, אבל למה ספר יונה? מה מיוחד בו?
הרי הסיפור הוא שיונה [לא רצה לעשות את דבר הקב"ה] ולהתנבא על נינווה, ניסה בכל כוחו לברוח, ואפילו אחרי שהתנבא – צפה מבחוץ האם האנשים בעיר סתם "עשו את עצמם".
ננסה למצוא בעזרת ה' [יחד] מענה לשאלות אלה ועוד בחלקים של "מקשיבים ליונה", אך זה לא יהיה קצר…
ב"הצלחה לנו!
אם נעמיק, נראה שסיפורו של יונה מתחיל עוד מלפני שנהיה נביא – מתקופתו של [אליהו הנביא]…
*
"וַיַּעַשׂ אַחְאָב, אֶת-הָאֲשֵׁרָה; וַיּוֹסֶף אַחְאָב לַעֲשׂוֹת, לְהַכְעִיס אֶת-ה' אֱלוֵקי יִשְׂרָאֵל, מִכֹּל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו" (מלכים א, פרק ט"ז פסוק ל"ג).
אחאב מלך מלכות ישראל עבד עבודה זרה והחטיא את ישראל, אליהו הנביא הקנאי לקב"ה לא סבל זאת. התנ"ך מספר לנו על אחד ממחלוקותיהם של אליהו ואחאב:
"ביָמָיו (של אחאב) בָּנָה חִיאֵל, בֵּית הָאֱלִי*אֶת-יְרִיחֹה: בַּאֲבִירָם בְּכֹרוֹ יִסְּדָהּ, ובשגיב (וּבִשְׂגוּב) צְעִירוֹ הִצִּיב דְּלָתֶיהָ, כִּדְבַר ה', אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן" (פסוק ל"ד).
לאחר שכבשו ישראל בהנהגת יהושע בן-נון את יריחו, אמר יהושע: ""אָרוּר הָאִישׁ לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה אֶת הָעִיר הַזֹּאת אֶת יְרִיחוֹ בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ" (יהושע, פרק ו' פסוק כ"ו). וכמו שקרנו – הקללה התקיימה.
אליהו הנביא, הקנאי לקב"ה, אינו מוכן לעבור על זה בשקט. הגמרא מספרת שאליהו פונה אל אחאב בתוכחה:
הנה הוכחה שדבר ה' אמת! מי שבנה את יריחו מתו בניו, כמו שאמר יהושע.
אבל לאחאב יש טענה נגדית: הרי משה, [רבו של יהושע] אמר – "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם, פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם; וְסַרְתֶּם, וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם, לָהֶם. וחָרָה אַף-ה' בָּכֶם, וְעָצַר אֶת-הַשָּׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה, לֹא תִתֵּן אֶת-יְבוּלָהּ" (דברים, פרק י"א פסוקים ט"ז – י"ז),
והרי אני מחטיא את י
