בתקופה האחרונה אני מרגישה בדידות נוראית.
זה לא שאין סביבי אנשים. להיפך, אני מוקפת באנשים כל היום אבל עדיין יש לי תחושה נוראית של בדידות אני מרגישה שמשהו חסר לי. שאני פשוט לבד בעולם. למרות שכלפי חוץ אני לא!
בהתחלה היו לי כל מיני מחשבות למה אני מרגישה ככה אבל הגעתי למסקנה שכל מה שחשבתי הוא לא ממש נכון. אז בעצם השאלה שלי היא למה אני מרגישה ככה- הרי אני כל יום נימצאת בחברת אנשים שאוהבים אותי ואני אותם?
תודה רבה לכם
שרית
לשרית שלום,
תחושת הבדידות שלך אינה דבר חריג. לכל אחד ישנן תקופות כאלו, וסיבות שונות יכולות להיות לדבר. במצב כזה כדאי שתחלקי את תחושתך עם מישהו הקרוב לליבך. בכך תרגישי שאינך נושאת את הדבר לבדך ויש מישהו נוסף היודע את מקומך. אם לא תמצאי מישהו מבין חברותיך, מורייך, מחנכייך או הורייך תוכלי גם להתקשר אלינו. שתפי את בן השיח בלבטייך ומחשבותייך והעלי השערות ממה הדבר נובע. עצם ההדברות סביב הדבר היא חצי תרופה ולכן טוב עשית בפנייתך אלינו.
בהצלחה בהמשך דרכך
רפאל, חברים מקשיבים
