מרגישה חסרת כיוון!

שלום לך יקרה!
בשאלתך את מעלה נקודות כואבות שאני בטוחה שעוד רבות מתמודדות איתן ואני ביניהן. יישר כחך על האומץ לשאול ולעמוד מול המציאות. אנסה בסיעתא דשמיא לענות לך על ראשון ראשון ואחרון אחרון.
כאשר סיימתי לקרוא את שאלתך, מיד עלה לי הפסוק מקהלת ג', א':
"לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים
עת ללדת ועת למות
עת לטעת ועת לעקור נטוע…
עת לבכות ועת לשחוק
עת לחבוק ועת לאבד…"
לכל דבר בחיים שלנו יש את הזמן המתאים לו. יש דברים שהם בשליטה שלנו, ויש כאלה שרבונו של עולם קובע את סדר זמניהם.
אחד הדברים שלא בידינו הוא עניין הנישואין. בתחום הזה יש באפשרותנו לעשות השתדלות, אך זהו, מכאן והלאה זה בידיו. הקב"ה נותן לנו הזכות להרגיש שאנו בניו והוא יודע מה הכי טוב לנו ובאיזה זמן.
אני כותבת לך זאת מתוך אמונה חזקה שאיתה אני מתמודדת יום יום. אני לצערי התגרשתי לפני כשנה, אני לא מאוד גדולה ממך, וממש אני כל יום אומרת להקב"ה שהוא יודע מתי הכי מתאים לי להינשא שוב. הוא יודע הכי טוב מתי אני מספיק מוכנה לבנות מחדש. כמובן שאני מחפשת, יוצאת עם בחורים וכו' אבל אני ממש משתדלת לקיים את הפסוק: "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך".
את מדברת על כך שאת חסרת כיוון לחלוטין. זה לא נראה כך, הרי את לומדת מקצוע, בעז"ה בסיום הלימודים יש לך תואר ביד ומקצוע שאיתו תוכלי להתפרנס. זה לא כיוון?
זה הזמן שלך ללמוד, הגעת לגיל שאפשר ללמוד בו ולהתקדם בחיים, תשאירי את ההפגנות והמדרשות לצעירות. נכון, אם את מרגישה צורך להשתתף באיזו הפגנה, אין בזה פסול, אבל את לא צריכה להרגיש לא טוב עם זה שאת לא "בתוך" העיניינים. להישאר צעירה לנצח, כמו שאת בטח יודעת, זה לא אפשרי מבחינה פיזית, אך מבחינת שמחת החיים, איך לקחת את החיים – זה כן אפשרי. תשמחי במה שאת עושה עכשיו, אל תחשבי מה היה אילו…
בעז"ה כשאר תינשאי ותלדי ילדים, את כבר תישאי בעול מאוד לא פשוט, פרנסה, בעל ילדים – אבל תדעי להעריך זאת, כי חיכית לזה מאוד, אבל לא תוכלי לעשות הרבה דברים שאת עושה אותם היום, נכון?
אבל, אז זה יהיה הזמן לגדל את הילדים, וצריך להשתדל ולעשות זאת עם כל המרץ והשמחה. להסתכל קדימה, להתקדם למטרה של קידום העולם, שאת נוטלת חלק גדול ממנו.
תחשבי תמיד שהקב"ה מכוון אותנו בחיים כדי שנשלים את ייעודנו. אולי אלו מילים גבוהות, אך זאת האמת, בכל שלב בחיים אנו משתדלים לעשות רק טוב, לקדש את שם ה'. אם זה מה ללמוד, עם מי להינשא, במה לעבוד ואיפה לגור.
תעצרי פעם אחת את מהלך חייך ותחשבי על כל מה שעברת. האם את רואה כיוון מסויים שהקב"ה מוליך אותך אליו?

דבר נוסף שאליו התייחסת בשאלתך הוא קבוצת האנשים הטובים שעדיין לא "הסתדרו". כמו שכבר כתבתי, זה לא בידיים שלנו. נכון, אפשר תמיד לשקוע ביגון ומרירות על כך, איך זה שאני עוד לא התחתנתי???? אבל חבל, זה לא יעזור לנו כלום. לפי דעתי, צריך לזרום עם החיים, תעסיקי את עצמך, תחשבי מחשבות חיוביות ובעז"ה זה יגיע. אולי דווקא החברה הטובים האלה לא התאים להם להיות נשואים בגיל צעיר? אולי הם צריכים עוד לבנות את האישיות שלהם? אולי הם יכולים לתרום יותר כשהם רווקים? כנ"ל לבנות. תחשבי על הנקודות הללו, ואולי תגלי שבאמת המצב הוא לא כזה עסק ביש, יש בו גם צדדים טובים.
אני חושבת שהרבה מהמרירות הזאת נוצרת עקב "לחץ חברתי" שיש בחברה הדתית לאומית. מי שאינו נשוי בגיל 20-23 הוא בעיני החברה כבר רווק זקן ומסכן, ויש לרחם עליו. זה ממש לא נכון וצריך לשנות זאת. אולי את והחברה שלך תראו לכולם שטוב לכם, אתם לא מרגישים מסכנים, הפוך, אתם ממצים את הרווקות. זה הזמן שלכם להנות מהעצמאות, תעשו דברים שלא תוכלו לעשות כאשר תינשאו, ויש הרבה דברים כאלה. יש לי עוד כמה חברות לא נשואות. כן, חלקן גרות עם ההורים ועדיין מתפנקות לפני שהן תהיינה ברשות עצמן. בקשר לעבודת ה' שלהן – הן רק מתקדמות ומתקרבות לרבונו של עולם בעזרת תפילות, בעזרת החבל המקשר בינן לבין אביהן שבשמיים.

דיברת על המקצוע שלך. נכון, בתור בחורה דתייה קשה יותר להתמודד. אבל אנחנו לא שונות מהאחרות. אם את טובה במקצוע למה שלא תצליחי?
שמעתי סיפור על רב אחד שחזר בתשובה. כאשר הוא למד באוניברסיטה, נערך מבחן מסכם בשבת. הוא ביקש מהדיקן שיאפשרו לו לעשות את המבחן ביום חול, הם לא הסכימו כמה פעמים. לבסוף שלחו אותו לנשיא האוניברסיטה. הוא ישב מולו ואמר לו שאין באפשרותם לאשר לו לערוך את המבחן בשבת. הרב קם ואמר שבזה הרגע הוא מוותר על החלום שלו להיות רופא וטרינר, וקם לצאת.
הנשיא קם אחריו ולא האמין למשמע אוזניו. ביקש ממנו לשבת שוב ואמר לו – אתה מוותר על חלום כל כך גדול ועל כל המאמצים שעשית להשיג את התואר בשביל שבת?
"כן", ענה הרב. מספר הרב – באותו הרגע שמעתי את המילים שלא אשכח כל ימי חיי: "אני מאשר לך לעשות את המבחן לא בשבת, ותדע לך שיהודים תמיד מצליחים, בזכות העקשנות שלהם".
יש לנו את הכח להצליח, ועוד יותר, אולי הקב"ה שולח אותך כ"אשת השיווק שלו", תראי כמה את טובה, כמה טוב לך לקיים את התורה והמצוות וזה לא מפריע לך, ומי יודע "אם לעת כזאת הגעת למלכות" (מגילת אסתר)
את כותבת שאת לא רוצה להגיע לגיל 26 ולהרגיש שפספסת את הרכבת. אז עכשיו, "תעשי חושבים" האם בחרת במסלול הנכון. תמיד אפשר לשנות. אנחנו זורמים עם החיים, לא צריך להתקבע על משהו ולא לזוז ממנו. את צריכה תמיד לחשוב מה הכי טוב לך עכשיו, כדי שתחיי את החיים ולא שהם יעברו לידיך.
אל תפחדי מהעתיד, תחיי את ההווה, ותהיי יעילה לעתיד. למה אני מתכוונת. תיצרי לך חברה טובה שאיתם תצאי לבלות, להנות. כמו שכבר אמרתי, הרווקות לא כל כך מסכנות, הפוך, יש להן הרבה אפשרויות להנות יותר מהנשואות. תחשבי על זה.
ברור שהמצב האידאלי הוא להיות נשוי ולבלות בחברת הבעל והילדים. אבל אם הקב"ה בחר לנו בדרך שונה, צריך לשמוח בה, להסתכל תמיד על הצד הטוב.
מקווה שעזרתי לך, אני גם שטה באותו ים שלך, אמנם בסירה אחרת, אבל שטה.
לכן, אשמח אם תגיבי, תעירי ותאירי,
כל טוב ובהצלחה,
רעות
Yohi253@walla.com