מרגישה צורך לחפש ריגושים..

בס"ד

[שלום לך רננה היקרה]
מה שלומך??
אחחח.. רצון לחפש ריגושים.. מי לא מתמודד עם הרצון הזה??!
העצמה משתנה מאחד לאחד, אך לכולנו הצורך לשבור לפעמים שגרה, לעשות משהו מטלטל ומרגש, ´לנקות ראש´ קוראים לזה.

הרצון להתאוורר ולהתרענן הוא בסדר גמור, מעצם בריאת העולם קבע הקב"ה שיהיה יום מובנה במהלך השבוע שכל מטרתו היא עצירת השגרה ושטף החיים, יום שנועד כולו לחוויה פנימית והתחדשות,
זוהי שבת כמובן.

השאלה שלך מתחילה להיות רלוונטית כאשר הרצון להתאווררות והתחדשות הופך להיות צורך תדיר.
כאשר אנו ´מוכרחים´ לעשות דבר מה מיוחד, כאשר ´איננו יכולים´ ללא שבירת שגרה.
כאשר יש בכך צורך ולא רצון פשוט, ואנו ממש חשים שאיננו יכולים בלי..
או אז כדאי לעצור רגע ולהתבונן.

בואי נלך רגע צעד אחד אחורה,
מה קורה באותם הזמנים של ´הריגוש´?
החוויה והריגוש הבא בעקבותיו בעצם מסייעים לנו לחוות את ההווה, להתנתק מבל המחשבות על מה היה ומה יהיה, ופשוט להיות נוכחים ב- ´כאן ועכשיו´.
תחשבי על זה רגע, תעבירי בראשך את אותם הזמנים שבהם את עושה משהו שלהגדרתך עונה על המילה ´ריגוש´, בזמנים הללו את מצליחה להתנתק מהכול ופשוט להיות בעיצומה של חוויה.
התחושה הזו כל כך יקרה לנו מכיון שאנו מתהלכים רוב היום במחשבות טורדניות על כל מה שהיה ויהיה..
לדעתי [הצורך בריגוש מלמד על כך שאיננו יודעים לחוות את החיים כפי שהם וליהנות בפשטות ממה שהם מציעים לנו]- אנו לא נשים לב אפילו לפרח החדש שצמח בגינה, לשמש המלטפת, לשן החדשה שצמחה לתינוק של השכנה ולמגע המים על הגוף בעת הרחצה.. אנו עושים אינסוף פעולות יומיומיות שבהתבוננות של רגע יכולות להקנות לנו תחושה נעימה של חוויה והתחדשות, אבל אנו איננו פנויים להתבונן. אנו מדי מוטרדים במחשבות שרצות במוחנו ללא סוף,
ולכן אנו צריכים ´לשבור שגרה´, לעשות משהו חריף שיטלטל אותנו רגע מהשבי הזה של השגרה ויעזור לנו לחוות חוויה עכשווית במלא העצמה..
מבינה??
לכן התיקון לדרך חיים הזו הוא על ידי למידה של הנאה מההווה, על ידי שנרגיל את עצמינו לחוש, להריח לטעום ולחוות חזק יותר כל פעולה, שגרתית כלל שתהיה.
בהסתכלות כזו אין הבדל בין נסיעה לטיול ובין נסיעה לעבודה, הכל עניין של איך אנו מסתכלים על הדברים,
אנו צריכים ללמוד להסתכל על ההווה כמלא בחוויות וריגושים, וממילא נגלה שאכן זה כך.

כיוון נוסף לצורך בריגוש זוהי הרגשת חיסרון פנימית שמנסה למלא את עצמה בדרך קלה וזמינה-
פעמים רבות קורה שאיננו מוציאים את כוחותינו מן הכוח אל הפועל, כל כך הרבה יכולות אצורות בתוכנו ואנו מפחדים , חוששים, מתעצלים לממשם.
ההרגשה הזו של חוסר המימוש מביאה לתחושת חיסרון, הנפש שלנו דורשת להתמלא ומשאינה מקבלת את מילואה בדרך של עשייה, התחושה הזו מחפשת דרכים זמינות כבילויים על מנת למלא את חסרונה,
אבל מילוי בדרך של ריגוש וחוויה אינו מחזיק לאורך זמן, הוא מממלא בעת הריגוש אבל לאחריו לעתים נחוש ריקים יותר אפילו מאשר קודם החוויה,
כל זאת כי זה מילוי חיצוני.
לכן, [צורך בריגוש יכול ללמד גם על תחושת חיסרון פנימי שדורשת הוצאה מן הכוח אל הפועל של יכולות וכישורים], והתיקון לכך הוא על ידי מחשבה איך אני מוציאה את כוחות לפועל, הצבת יעדים ומימושם.

שני הכיוונים הללו של למידה להתחבר לחוויה שבהווה ולהתמלא בעשייה פנימית אמתית יכולים לתת מענה אמתי לצורך שלך.
מענה זה יחזיק בעז"ה לאורך זמן וייתן לך ריגוש הכי עמוק ואמתי שיש…

הרבה הצלחה יקירתי!
מאמינה בך..
צופיה
tsofia641@gmail.com