מרגישה שאני חייבת ללכת לצבא

שלום לך!
סליחה שאני לא עונה לך מבחינה הלכתית, לגבי זה אצרף לך קישורים של תשובות שכבר כתובות:

https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=33395
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=2244
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=8234
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=11221

הייתי רוצה יותר לענות לך מבחינה נפשית…
לפני כמה חודשים השלמתי בגרות במתמטיקה, לקחתי קורס באיזה בי"ס כזה והייתי שם יחד עם עוד כמה בנים ובנות שהשלימו בגרות. לא היתה לי כל כך הרבה מוטיבציה לקורס אבל השתתפתי וב"ה היה טוב בסוף. אחת הבנות שם היתה בערך בת 18 והיתה מאוד לחוצה לעשות חמש יחידות, ממש כל דבר שעשתה היה מתוך לחץ שהיא חייבת ציון טוב בחמש יחידות- אחרת… בקיצור, במבט ראשון, ממש ריחמתי עליה, אמרתי לעצמי איזה מוזר העולם הזה, כל המרדף הזה אחרי ציונים, אחרי הישגיות, כל כך תופש את כולם- בשביל מה? ממש לא הבנתי אותה… יום אחד, כשכולם יצאו להפסקה שאלתי אותה על זה. ואז היא לימדה אותי משהו גדול מאוד בלימוד זכות…
היא סיפרה לי איך שבתיכון ממש לא הלך לה, היא עברה המון בתי ספר וכל פעם היא היתה חייבת להתחיל מחדש, להסתגל לחברה, ללימודים וכו', ובסוף, ממש חצי שנה לפני סוף יב' היא התקבעה על בית ספר אחד. אבל זה ממש זמן קצר! עוד מעט כל הבגרויות! בקיצור היא ממש נלחצה, היא הרגישה חסרת אונים, הרי תמיד היא היתה תלמידה עם ראש טוב ופתאום בגלל כל הלחץ הזה היא לא תוכל להוציא לפועל את כל כשרונותיה… אז היא לא קיבלה ציון הכי טוב במתמטיקה… ומאותו היום היא הרגישה שהיא חייבת להוכיח לעצמה שהיא לא דפוקה, שזו לא היתה אשמתה היא חייבת להוכיח לעצמה…
את מבינה? אני חשבתי שכל העניין הזה היה מרדף אחרי ציון והנה זה בכלל עניין נפשי! היא חייבת את זה בשביל הביטחון העצמי שלה! אוי כמה שחייבים ללמד זכות…
ואת שואלת, אם אני מבין נכון, לגבי גיוס לצבא בשביל להוכיח לעצמך שאת מסוגלת להתמודד עם הבעיות הרפואיות שלך ולא לברוח. אז קודם כל ממש קשה לי לומר לך שלא ללכת לצבא! אין דבר שאני מעריך יותר מבני אדם שרוצים ומוכנים להתמודד עם הבעיות ולא לברוח מהן! אבל ההלכה היא הלכה… ואנחנו סומכים עליה שהיא רק לטובתינו.
ובעצם, השאלה שלך היא לא כל כך על גיוס כמו שהיא על עניין ההתמודדות, אחרת לא היית מזכירה בכלל את כל העניין הרפואי… ונכון שזה כבר הפך אצלך לחלום אבל לפעמים צריך לדעת מהו מקור החלום בשביל לפתור אותו…
הרי את הגדרת כל כך יפה את הבעיה אז בשביל מה את צריכה אותי? אמרת שאת רוצה להתמודד ולכן את רוצה להתגייס, ועל זה כבר התחלת לחלום ופיתחת רצון חזק להתגייס אבל אולי, אם לא אכפת לך, תחזרי שלב אחד אחורה? אולי במקום לרצות לפתור את העניין ע"י גיוס תפתרי את זה בדרך שגם תהיה מותאמת להלכה?
אמנם אני לא כל כך יודע מהן הבעיות הרפואיות אבל זה לא כל כך משנה העיקר שאת רוצה לשנות! ובשביל לשנות, עם רצון חזק כמו שלך, הדרך היא קצרה מאוד…
אמרת שאת בכיתה יא', זאת אומרת שיש לך עוד שנתיים כמעט עד הגיוס! מה עד אז תחכי עם העניין? עד אז לא תתמודדי? בודאי שאת יכולה- יש לך רצון! את יכולה לעשות עוד מיליון דברים עד אז! (הייתי מאוד רוצה להציע לך אבל אני לא יודע מה בדיוק יש לך אז אני אכתוב באופן כללי) עם רצון כמו שלך אני בטוח שאם תפעלי עכשיו בכלל לא תצטרכי להתמודד עם שאלת הגיוס!
הרי תמיד תוכלי להוכיח את עצמך דוקא בדברים הקטנים- אם זו בעיה פיזית ואת רוצה להוכיח לעצמך שאת מתמודדת- הרי את יכולה לעשות עוד המון דברים בשביל להוכיח לעצמך את זה ואם זו בעיה נפשית מסוימת ואת רוצה להוכיח לעצמך את התיפקוד הנורמלי שלך בחברה או משהו כזה- הרי יש לך המון חברות מסביב שאיתן תוכלי להתחבר ולהוכיח לעצמך…
בקיצור, בכל תחום בחיים יש המון סוגים של התמודדויות, לא רק בצבא יש התמודדות קשה- בכל דבר יש את נקודות הקושי שלו ואת יכולה לבחור מעוד הרבה יותר דברים…
רק אני רוצה לעורר את תשומת ליבך למשהו קטן. אני לא אומר שיש לך את זה אבל אם יש- תחשבי על זה.
את רוצה להתמודד ואת חולמת על צבא, על גיוס לצה"ל הקדוש. זה עוד שנתיים ואת חולמת על זה עכשיו כאילו שזה מה שייתן לך את הכלי להתמודד- נכון? אבל תהיי כנה עם עצמך (כי אני ודאי לא יודע) האם עצם זה שאת חולמת על משהו שיקרה רק עוד שנתיים- האם בכך את לא דוחה את הפיתרון של עצמך בשנתיים? האם זו לא אחת מתחבולות היצר הרע להשאיר אותך בינתיים כמו שאת?
אולי דוקא את חייבת למצוא משהו קרוב יותר, אולי דוקא הכי טוב בשבילך יהיה לשבור את החלום או יותר נכון להשהות אותו ובינתיים למצוא דרך אחרת שמתאימה לך? דרך אחרת להתמודדות? אולי יהיה לך טוב יותר ממש להתרכז בהווה ולהפוך אותו לחלום, להפוך את ההווה לניצחון במקום לחלום על ניצחון ולהישאר בהווה שבו את מצטערת?
באמת שרק את יודעת את התשובה ואני רק מנסה להעיר את תשומת ליבך. אני לא קובע שכך זה חס ושלום…
בכל אופן, במה שתבחרי אני ממש מעריך את רצונך להתמודד, זו תכונה חשובה מאוד כשבן אדם לא מוכן להישאר במקום ורוצה להוכיח לעצמו ולעצמו בלבד שהוא מסוגל, שהוא לא מוגבל מלעשות דברים חשובים. ודוקא בגלל שיש לך את הרצון הגדול והחשוב הזה אני אומר לך את מה שאני אומר…
מאחל לך ומברך אותך שתצליחי בכל דרך בה תבחרי ושתזכי להתגבר על כל המכשולים שניצבו וניצבים בפנייך.
רק אוסיף משהו קטן לכבוד חג הגאולה שקשור לעניין: רבי נחמן היה נוהג לומר מה זה הפסוק "היום אם בקולו תשמעו"? האם באמת אם נשמע בקול ה' המשיח יבוא היום? מה צריך להשתנות בנו בפנים בשביל שיבוא המשיח?- אומר רבי נחמן: ברגע שנגע לשים את כל ה"אתמולים" מאחורינו ולהסתכל קדימה, להסתכל על היום ולשנות, להסתכל על ההווה ולשפר- יבוא המשיח… אם אנחנו נשארים אותו דבר רק כי אתמול התנהגנו כך ושלשום התנהגנו כך- אנחנו לא בני חורין- אבל אם נדע להשתחרר, לצאת לחירות ולהתנהג נכון, לפי האמת של התורה למרות שאתמול לא התנהגתי כל כך לפי התורה- הרי אין בן חורין יותר ממני אז למה שלא יבוא המשיח?
אז שנזכה כולנו לחירות אמיתית ולגאולה קרובה במהרה בימינו אמן.
כל טוב!
אילן

[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!