מתלבטת מאד לגבי קשר עם בחור

שלום לך,
אני חייב להתחיל בכך שהמכתב שלך נוגע ללב מאוד. אני כותב לך תשובה זו מתוך השתתפות בכאב שאת מתארת במכתב. השאלה אינה פשוטה ולכן התייעצתי עם כמה מומחים לפני שהתחלתי לכתוב לך את תשובתי. לצערי אני לא יכול להכיר דרך המכתב בדיוק מה המצב שלך, אך אני כותב לפי מה שהבנתי.
בסוף כיתה ה', באיזה רגע של אמת, עשינו בדיקה בין החברה' בכיתה (כיתה נפרדת – רק בנים) וגילינו שלא היה בן שלא 'שם עין' על איזושהי בת. יש שיקראו לזה לשים עין, יש שיקראו לזה להתאהב, תלוי איך מבינים מה זה אהבה. רוב הבנים לא עשו עם זה כלום, היו כמה שהציעו לאותה בת חברות. לא הרבה זמן אחרי – לא שרד מהחברויות האלו כלום. עברו עלי שנים מאז, התבגרתי בינתיים. עכשיו אני יכול להסתכל אחורה במבט יותר בוגר, מבט עם ראייה רחבה הרבה יותר ולהבין בדיוק מה קרה. למדנו בבית ספר נפרד. הבנים לא הכירו באמת את הבנות. לא היו אז קשרים חברתיים בין הבנים לבנות. איך בכל זאת בן "מתאהב" בבת שהוא לא יודע עליה כלום?? התשובה היא שבדיוק בגיל הזה של סוף כיתה ה' התחיל להתפתח הדחף המיני. באותה תקופה ראשונה שהוא פורץ החוצה אדם לא מכיר אותו מספיק ולא יודע להשליט את השכל עליו. מיד אותו דחף מחפש בת מהמין השני. במצב של כיתות נפרדות נאלץ היצר לנחות על הבת שהכי קרובה למה שהוא מחפש. לפני שאדם מכיר את היצר שלו הוא פועל ללא הביקורת של השכל.
אני מודע לכך שאת רחוקה כבר מכיתה ה', אני רק רוצה להשתמש בדוגמא זו כדי להמחיש. להמחיש קצת את טבע האדם, ולהמחיש כיצד בתהליך ההתבגרות אדם מתפתח בדרך ההסתכלות על המציאות.
אסור לנו לאבד גם את ההסתכלות החיובית על הדחף המיני. רצה בורא האדם שהאדם בסוף יתחתן – יצור את הקשר הכי חזק שאפשר עם בן המין השני. בפרשת בראשית התורה מתארת לנו שבסופו של דבר אמורים איש ואישתו להתאחד "והיו לבשר אחד". לכן כנראה (לא אני בראתי את האדם) ברא הקב"ה באדם נטייה למצוא בן או בת זוג. כך הדחף הזה יוכל לעזור ולהניע אותו להגיע לאותו ייעוד שייעד הבורא.
העולם היום נמצא בבעייה חדשה יחסית (לפחות הציבור הערכי בעולם. לאו דוקא יהודים ולאו דוקא דתיים). בעבר גיל ההתבגרות המינית גם של בן וגם של בת היו הרבה יותר מאוחרים. כיום, כנראה בגלל שיפורים בתזונה, בני אדם מתפתחים מהר יותר. מן הסתם גם אצלך המשיכה לבנים לא נולדה היום, אלא קיימת כבר מאזור כיתות ד-ה.
פעם היו גם מתחתנים יותר מוקדם, מה שלא מתאים לימנו (בעיקר בגלל שהשלב בו אדם "יוצא לחיים האמיתיים" ומכיר את העולם מעבר למוסד הלימודים הרבה יותר מאוחר. העולם התקדם בהרבה, יש הרבה יותר מה ללמוד ולכן תקופת הלימודים מתארכת. רק בגיל יותר מבוגר מגיע אדם ליכולת לפרנס משפחה, ומגיע לבגרות נפשית מתאימה, בגרות שנבנית הרבה בעקבות נסיון החיים. יש עוד סיבות ואין צורך להרחיב – זו המציאות).
יוצא שמשני הכיוונים פרק הזמן שבו נמצאים גם בנים וגם בנות עם מוכנות מינית מסויימת, ואיתו דחף חזק, ומצד שני האפשרות להתחתן אינה באופק – הרבה יותר ארוך. בני נוער היום נאלצים לסבול באותם שנים. חשוב שתכירי עובדות אלו כדי שתוכלי לבנות ראייה יותר שלמה של המציאות שאת רק באמצעה.
הרבה פעמים אדם לא מבין בדיוק עד הסוף את הרגשות שלו עצמו. אני לא מכיר לא אותך ולא אותו, אך אני מציע לך לשאול את עצמך: אם היית בגיל שלו האם גם כן היית חושבת שאתם מתאימים? אולי הוא נתפש לך בראש רק בגלל שהוא גדול ממך? אולי העובדה שבן גדול ממך ב – 4 שנים חושב עליך ואיכפת לו ממך הרשים אותך? למה הוא בחר אותך? אין לו בנות בגיל שלו? הוא בוגר ממך בהרבה, למה הוא בחר בת קטנה ממנו? האם הוא באמת עדיין מעוניין? אולי כשהוא עזר לך בסניף הוא סתם רצה לעזור כמו כל איש טוב, וזה לא אומר שהוא עדין חושב על חברות? אולי הגזמת בהערכה שלך כלפי הנחמדות שלך? תשאלי את עצמך בכל פעם שאת מרגישה משהו כלפיו או חושבת שהוא מרגיש כלפיך משהו – מנין לך? איך הגעת לזה? שוב, אני לא יודע מה המצב אצלך, אני רק מנסה להציע לך דרכים להסתכל על הרגשות שלך עצמך, לבדוק את עצמך.
אני חייב להיות כנה אתך ולציין שאני מכיר מקרה של בן ישיבה שהתאהב בבת לא גדולה ממך בהרבה. הם חיכו עד שהיא תתבגר והתחתנו. ברוך השם הם חיים באושר כבר שנים. אבל זה מקרה בודד, בעיקרון מומלץ מאוד לפרק קשר כזה לפני שהוא נהיה קשה מדי לפירוק. אותו זוג שהזכרתי חיכו עד ששניהם כבר היו בוגרים. כך אני גם מייעץ לך. את רק בת 14, יש עוד הרבה שלבים בהתבגרות שאת תעברי בחיים. הוא עוקף אותך בהרבה. בגילאים שלכם פער של 4 שנים הוא פער גדול. הוא מסיים את התיכון ומתחיל שלב חדש בחיים. יש לך עוד כמה שנים עד שתגיעי לשלב שלו. קשר עם פער כזה הוא בדרך כלל לא קשר בריא (התייעצתי עם פסיכולוגית מקצועית לפני שכתבתי שורה זאת). אם היית בת 20 והוא בן 24 לא הייתי כותב שיש בעייה בקשר, אבל מכיון שאתם בגילאים נמוכים יותר, גילאים בהם אדם עובר התפתחויות יותר מהירות משנה לשנה, אני לא ממליץ על קשר כזה. אני לא אתפלא אם בראש חודש אלול כשהוא עובר לישיבה כל הסיפור כבר יהיה מאחוריך. את כבר לא תראי אותו הרבה, והוא יתבגר עוד יותר שם ואולי כבר לא יהיה בכלל מעוניין.
אחרי כל זה, קצת על הבחינה הלכתית – עליו שאלת. כתבת שאת לא שומרת נגיעה. אם כן השאלה שלך היא רק בשבילו ולא בשבילך. את רוצה לבוא אליו עם איזשהו היתר הלכתי כדי לשכנע אותו להיות חבר שלך. את הבעיות ההלכתיות בחברות בגילך את יכולה למצוא עד כמה שאני מבין באתר באינטרנט. את צריכה לדעת שנגיעה לשם חיבה זו בעייה רצינית מאוד. עדיין, מבחינת ההגדרות ההלכתיות היבשות גם אם ישנה אפשרות לחברות בלי לעבור על איסורים מוגדרים (ואני מטיל בכך ספק), עלייך לדעת שהתורה אינה מורכבת רק מעולם ההגדרות היבשות של ההלכה. יש לתורה ערכים ומגמות כלליות שהם תורה בדיוק כמו ההלכה. אני לא ממליץ על הקשר הזה.
כל זה לא אומר שאת אמורה לשנוא אותו. מצווה לאהוב כל אדם. את יכולה להישאר נחמדה אליו והוא נחמד אליך. אם את רוצה להתחזק באמונה, את יכולה להתחזק גם בלי הקשר העמוק איתו. עיקר החיזוק באמונה מגיע דרך התקשרות עם הקב"ה. רק אח"כ יכולה חברות לתת את התרומה שלה. נסי גם לדבר על העניין עם חברות שלך. לא כתבת אם החברות שלך מודעות למה שעובר עליך בלב. אני ממליץ שתמצאי לך חברה שאת יכולה לפרוק איתה את הרגשות שלך. אני מעריך שהלחץ שאת מרגישה עכשיו בפנים ירד קצת אם תשתפי אחרים.
איני בוחן כליות ולב, אני גם לא יכול לראות עתידות, אני מקווה שבכל זאת עזרתי לך במכתב זה. במיוחד בעניינים כאלה, שהרגש כל כך חזק, חשוב מאוד להשתמש גם בשכל. חשוב ללמוד לנתח את המצב ולראות האם באמת הרגש צודק? אני מקוה שעזרתי לך לבחון את הדברים קצת מצד השכל. ולבסוף, אני מקווה שכל הסיפור יסתדר על הצד הטוב ביותר.
אני מצרף קישור לתשובה שלנו בעניין איסור נגיעה- http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=1939
כל טוב ונשמח להתעדכן בהתפתחויות
דן, חברים מקשיבים