אני נכנסת להדרכה עוד שבועיים ב"ה.
אבל אני קצת מפחדת.. גם כי אני שונאת טיולים ואני יודעת שאני יהיה חייבת לבוא וגם כי אני לא יודעת לעשות דברים מעניינים ואני מפחדת שלא יהיה להם כיף… יש לכם רעיונות אולי מה אני יכולה לעשות פעולת פתיחה? כי אין לי מושג!!
תודה רבה! יומטוב!
מצטערים שלא ענינו לך בזמן אמת ואם דברים התרחשו בקצב שהם היו צריכים ולא לפי שעון בנ"ע אז בטח את כבר מדריכה.
אז לפני הכל, ברוכה הבאה ואיזה כיף לסניף ולחניכות שהרוויחו מדריכה כמוך.
אחת שמבינה שלא שררה היא מקבלת אלא עבדות.
עבדות במובן החיובי של המילה – תפקיד ואחריות.
שזה לא רק ג´וב עם כבוד והטיקט ´מדריכה´ אלא הרבה במעבר.
יש לך בידיים נשמות יקרות שהתפקיד שלך זה להדליק ולהגביה אותם בכמה מילימטרים.
ובעיקר לתת להם את הכוח לדלוק מעצמם ובעצמם.
ותביני, לאמת הזו ולברק בעיניים הזה יש הרבה כוח.
כוח יותר מלכל צ´ופר מגניב שתעשי או כל פעולה מתודית ואפילו אם תצליחי להביא להם התוועדות עם הרב קוק שינגן על פסנתר כנף ביחד עם יונתן רזאל.
על גבי הנקודת פתיחה הזו את צריכה לבנות את היסודות הבאים:
להגדיר לעצמך כמה מטרות לגבי החניכות שלך. 2-3 לא יותר.
כשמטרה זה לאו דווקא שורה תחתונה (שיתפללו בכוונה 2 תפילות ביום), אלא לגמרי יכול להיות משהו קטן והתחלתי (שבזמן של הפעולה של שבת נתחיל להוריד את מפלס הדיבור הציני).
מטרות שהם בהתאם לגיל ולמי שהם, למי שאת, ובתיאום גם עם המדריכה שאיתך,
שווה לחשוב ולהגדיר לעצמכם 2 מטרות שהייתן רוצות לצעוד עם הקבוצה שלכם אליהן.
השלב הבא זה גם להתחיל לפרוט את זה בפעולות, ולא רק שם אלא גם במעבר.
(לפעמים חמש דק´ יכולות להיות משמעותיות הרבה יותר ממערך שלם שהשקעתם בו את הנשמה).
לדבר על דברים שמעסיקים ורלוונטים להם, אבל גם דברים שאתם חושבות שכדאי שיעסיקו אותם ויהיו חלק מהלו"ז שלהם.
לרוב פעולת פתיחה היא היכרות ומסר ב-70 תווים, להתחיל להתחבר עם הנפשות הפועלות,
כי אין ספק שקל יותר לקבל ממישהו שמחוברים אליו.
זאת התחלה חשובה, אבל לא פחות חשוב ואולי אפילו יותר מה שבא אח"כ.
תזכרי שמדריכה טובה היא כזו שמשתדלת לעבוד על עצמה להיות יותר טובה.
תאמיני שזה החינוך הכי טוב והכי נקלט.
תהיי את למה אנשים אוהבים ומתחברים לדבר האמיתי והאותנטי.
גם לפחד זה טוב, ´אשרי אדם המפחד תמיד..´
עדיף מדריכה שמפחדת מאשר אחת זחוחה שעפה על עצמה מבלי לראות בעיניים ומבלי לספור ת´אנשים שאיתה.
מה שכן, חברה חכמה פעם לימדה אותי משפט חזק:
פחד בחיים זה לא שיקול, זה נתון.
אז תקחי את הטוב שבו מבלי לפרגן לו שישתק אותך.
תבואי איתו ועם האהבה, האמת, השליחות והרצון להוסיף טוב,
ובעז"ה הקב"ה יוסיף סיעתא דשמיא מלמעלה.
ותתפלאי לגלות שכשאוהבים אנשים ומחוברים אליהם, אפילו דברים שהם פחות הכוס קפה שלך את דווקא ממש בסדר עם לשתות אותם.
בהצלחה גדולה ושבת שלום
תאיר
Tair.makshivim@gmil.com
