נמשכת לענייני נישואין, אבל צעירה

שלום לך.
קודם כל, נראה לי שכדאי לך לקרוא את ספרו של הרב יהושע שפירא: "תשוב תחייני" נראה לי שזה חשוב לך מאד ויתן לך את רב התשובות.
לשאלתך: לכאורה, לנשים אין בעיה הלכתית ממש של "הרהורי עברה" אבל יש בזה בעיה רוחנית ומוסרית גדולה. אין ענין לעסוק בנושאים האלה כשזה לא רלוונטי, וגם אחרי החתונה כשזה רלוונטי יש גבולות מאד עדינים מתי ועד כמה לעסוק בהם, אפילו ברמה המחשבתית. לכן, יש בזה בעיה של ממש.
השאלה השניה היא לדעתי, סניף של אותה התעסקות. הרי את וחברותיך לא נפגשות עכשיו למטרות נישואין אז למה לדשדש בזה?
זה דישדוש פיזי, וזה דישדוש רגשי אבל שני סוגי הדישדושים לא כל כך מקדמים אתכם.
נראה לי שרק תוציאו לעצמכן את המיץ והחשק מהנושא במקום לקדם אותו בשמחה כשהוא יהיה במקומו.
באופן כללי את בטח יודעת את התשובה לשאלה מה אמורים להרגיש כלפי הבחור איתו תתחתני: אמורים לאהוב אותו מאד מאד, להמשך אליו מכל בחינה, להעריך אותו ואת הדרך שלו בחיים להאמין שאפשר להסתדר איתו ביחד בחיי היומיום, לראות שהמשפחה שלו מקובלת עליך פחות או יותר ושזו שלך מקובלת עליו, שהכיוון התורני שלך מתאים לשלו, ועוד.
לדון בזה ולפרט יותר נראה לי מיותר ומלאה.
יש דרך אחת שאת והחברות יכולות להתכונן לחתונה באופן בריא יותר:
אתן יכולות ללמוד לאהוב!
כן.
אהבה היא תורה שצריכה לימוד.
אתן יכולות לצמוד לקבל אנשים על אף חסרונותיהן, לדון לכף זכות, ללמוד להעריך, ללמוד להקשיב, להבין אל השני ואת האחר ועוד.
זו הכנה אמיתי ואיכותית לחיי נישואין טובים מכל הבחינות!!
בהצלחה
רויטל, חברים מקשיבים.