עד כמה צריך לוותר בקשר למטרת נישואין?

שלום לך.
אני שמחה לשמוע שאת יודעת שקשר מצריך ויתורים, זה מראה שאת יודעת שעולמינו וק"ו האנשים שבו אינם מושלמים ועל כן יש לוותר על הטפל ולשמור על העיקר.
ולשאלתך- צריך לוותר עד כמה שאפשר כל עוד שלמים עם זה לגמרי. ואבאר את הדברים:
לדעתי, צריך להפוך את צורת ההסתכלות על הויתור: מצורת הסתכלות של פשרה וחוסר ברירה, להסתכלות ולהבנה פנימית שאלו לא הדברים שבאמת חשובים לי, והדברים החשובים באמת קיימים, ולכן יש לשמוח בהם.
המעבר בין צורת הסתכלות אחת לשניה מצריכה עבודה במהלך הקשר: לנסות לראות ולהעצים רק את הדברים החיוביים שבבן הזוג ולהתעלם ממה שקשה לי איתו ואני חשה בו ויתור. לאחר שעוברים תהליך זה ניתן לבחון את ההתאמה לחתונה: אם רוצים בקשר, והויתור כבר אינו משמעותי בעיני כמו בהתחלה כי יש כ"כ הרבה צדדים חיוביים אחרים- ומרגישים שרוצים להתחתן- אז מתחתנים, אך אם קורה מצב בו גם לאחר ההשתדלות לוותר מרגישים עדיין קושי גדול מדי עם הויתור ולא שלמים אתו- אין להתחתן, כי לחתונה צריך להגיע בתחושה שאני רוצה להתחתן אתו ואני מקבלת אותו כמו שהוא באהבה, ולא בתחושה של "זה מה יש" וכד'.
אני מאחלת לך הצלחה בבחינת הדברים כראוי- ואם תרצי עזרה ספציפית יותר- תוכלי לפנות אלי ישירות (פני לחברים מקשיבים ובקשי את הטלפון או האימייל האישיים שלי)
שלך
יעל, חברים מקשיבים