עוונות מיאשים – שונאת את העבר שלי

שלום לך בחורה יקרה,
קודם כל, תרשי לי לתקן אותך.
אני לא חושבת שיש לך ירידה רוחנית,
להפך!
מה שאת חשה, צער על העבר זה חלק מתהליך התשובה.
חז"ל מלמדים אותנו שלתהליך של תשובה אמיתית יש 4 שלבים.
להכיר שמה שעשית זה חטא, אסור ולא טוב. להתוודות על כך בפה ממש. להתחרט על המעשה. ולקבל על עצמך לא לחטוא באותו החטא שוב.
אם כך את רואה,שאת בכלל לא בירידה רוחנית. את בתוך מהלך של תשובה אמיתית ושלמה, וזה דבר מקסים ומעורר התפעלות.
האמת, שאני אפילו קצת מקנאה בך.
לא תמיד שאני עושה חטא, אני ממש מצטערת. אני יודעת שזה לא בסדר,מתאמצת לא לחזור על המעשה, אבל להצטער באמת? לפעמים צריכים לעבוד על זה קשה. ממש לשבת ולחשוב כמה לא טוב היה מה שעשיתי. לא תמיד זה בא בטבעיות.
ואצלך,זה קיים. את אפילו לא מתאמצת על כך.
את באמת מצטערת עם כל הלב! זו התשובה השלמה!
[יחד עם זה], חז"ל מדריכים אותנו, לא להישאב לרגש הזה של החרטה. יש לו את המקום הראוי והנכון שלו,אך אם מעצימים את המקום הזה, מנפחים ומגדילים אותו, אנחנו כבר מגיעים להלכאה עצמית וזה כבר לא טוב ולא נכון.
ההלקאה העצמית הזו, זה עצת היצר. יצר הרע, רוצה שתגידי לעצמך בדיוק את הדברים האלה. "מה עשיתי", "כמה נורא איך שהתנהגתי", "מה שלבשתי…" ועוד כהנה וכהנה מחשבות שהיצר שותל במוחך, על מנת להחליש אותך.
המטרה שלו, זה להסיט אותך מהכיוון של עבודת ה´ האמיתית. שתהי עסוקה רק בלבכות על העבר, ולא לגדול לצמוח ולהתקדם. ואת זה אל תתני לו. גם בגלל שהזה מעכב אותך, מלצמוח לגדול ולהשתפר, ובעיקר בגלל שזה לא נכון.
כבר אמרנו, שיש מקום לחרטה אמיתית על חטאים שנעשו.
זה ברור.
אבל! גם לחטאים הללו, יש (בדיוק כמו שאמרת) תכלית.
יש להם יעוד וסיבה.
הרב קוק כותב,שלאור שבא מתוך החושך יש מעלה, על אור שמגיע מתוך אור.
יש משהו בתהליך של תשובה, שבונה בך דברים, שלא היו נבנים לולא המקום שבאת ממנו. דברים חשובים, שהכרחי שיופיעו בעולם!
אלו דברים שלולא התהליך הזה, של חטא וחזרה ממנו, לא היו מתגלים בפועל במציאות, רק מתוך החטא והחושך הם יכולים להתגלות, ותהליך התשובה מחולל מהפך נפשי שלם. לא סתם כתוב, שתשובה מאהבה הופכת עברות לזכויות!
איך זה יכול להיות?!
חטא שעשית, פתאום הופך לזכות???
כן!!!!
זהו בדיוק התהליך שקורה בנפש האדם בתשובה אמיתית ושלמה.
גם לחטאים שעשית בעבר, יש סיבה. באמת בהשגחה פרטית אישית ומדוייקת ה´ שתל אותך בדרך חיים, בצורת חיים שהיית בה. כנראה לולא הדרך שעשית, לא היית מי שאת כיום. לא היית מוציאה מעצמך ובונה בך, את מה שבנית.
אני אתן לך דוגמא, אני עובדת במסגרת של נערים עם התמודדויות שונות. מצוקות מהבית, מהחברה,מעצמם… מבפנים ומבחוץ.
היה לנו תלמיד,שהרבה פעמים היה נחלש. "למה אני?", "למה לי?". הרבה הוא יתייסר מכך.
אחרי שהוא סיים את המסגרת שלנו,ביקשנו ממנו שישאר בכדי להיות מדריך-עוזר למנהל של שכבת גיל צעירה.
אחרי כמה חודשים שהוא היה בתפקיד, הוא בא ואמר לי- "הלל, היום אני יודע למה. הבנתי!"
"יש ילדים, שכולם מנסים לעזור לו, ולא מצליחים, לא הפסיכולוג והרכז, לא העובדת הסוציאלית, ולא היועצת, רק אני שיודע מה הוא עובר!
שהייתי שם!!
יכול להבין אותו באמת!
עכשיו אני מבין למה הייתי צריך לעבור את מה שעברתי.
כדי לבנות בעצמי קומה חדשה.
כדי להתפתח.
כדי להיות מי שאני היום"

בחורה יקרה,
הכי עצוב היה לי לקרוא שאת שונאת את עברך.
העבר שלך הוא את.
לולא העבר שלך, לא היית מי שאת היום.
ה´ לא בוחן אותנו לפי מה היינו בעבר, אלא לפי מה שהפכנו להיות.
לפי הדרך שעשינו, וזה נשמע לי שעשית דרך…
הסתכלי עליה, על הדרך המופלאה שאת צועדת בה.
תהני ממנה.
מההתקדמות.
ותזכרי, שגם המקומות הללו, שאת פחות אוהבת, שהיית בהם. עוד ישמשו אותך בעתיד.
להבין את ילדיך טוב יותר,
לקבל מורכבות שתפגשי בה סביבך.
ביחסייך עם בעלך ועוד.
מאחלת לך דרך צלחה, מהנה ונעימה!
הלל.
hall.alis.77@gmail.com