בס"ד
שלום!!
ראשית, תודה רבה וכל הכבוד על האתר הנפלא!!
שנית- הרבה פעמים יוצא שאני הולכת במקום כלשהו, ואני רואה יהודים ויהודיות הולכים ברחובות בחוסר צניעות, ופשוט כואב לי. מאוד.
לדוג': פעם אחת הסתובבתי בקניון. הייתי שמחה, וניסיתי להיות עוד יותר, ופתאום ראיתי (לא כ"כ קשה לראות) 2 בנות צעירות, בסביבות הגיל שלי, "לבושות" בבגדים מינימליים. כל השמחה שלי התפוגגה. באמת. רציתי לבכות, אבל התביישתי. איפה אנחנו, ריבונו של עולם?! (זה לא שאני מושלמת או משהו, מ מ ש לא) זה עמ"י הנבחר?! זה עמ"י שלמענו ד' עשה ניסים כמו קריעת ים סוף?! זה עם סגולה?!?! כל הדברים ששומעים בחדשות, כל הטינופת שברחובות… ומה אני, מה אני אמורה לעשות בעניין הזה?! איך אני אמורה לעזור? אני בשלבי עבודה על המידות, אבל מי יקרב את כל הבחורים והבחורות הללו? והרי השאיפה שלי היא שבעז"ה יבנה ביהמ"ק, ושיבוא המשיח! במהרה! בימינו!
מה אני, נערה שעוד לא בר מצווה, יכולה לעשות?!
אשמח לתשובה, תודה,
שבוע וחודש טוב,
אני. (אני יודעת שהאימייל מסגיר את שמי…)
שלום רב
אני מרגיש את הכאב שלך, ואף אני כואב את אותו הכאב. ואשרנו שאנו מרגישים את הכאב הגדול הזה, שאנו לא נשחקנו בכך. לפעמים ישנם אנשים שכל כך התרגלו לדברים, שהם לא מרגישים את הכאב, ואף זה צער גדול. לכן חשוב שנמשיך להרגיש את הקושי, את הצער, וגם אם הדבר גורם לנו לתחושות לא טובות, זה שוה, שלא נהיה שחוקים, ושלא נסכים עם הקלקולים, אלא נכאב אותם ונשתדל בכל מאודנו לתקן אותם במה שאנו יכולים.
למרות כל תחושת הכאב, ועם כל הצער בראית הקלקולים, חשוב שלא נתערער ביסודות שמלמדים אותנו גדולי ישראל. ואחד מהיסודות הוא הבנת מעלתם של ישראל.
עם ישראל הוא עם מיוחד, עם זו יצרתי לי, יצירת מיוחדת שיצר הקב"ה בעולמו, שכל העולם נברא בשביל ישראל. חשוב שנזכור כל הזמן שהקב"ה הוא אבא שלנו, והוא אוהב אותנו אהבה עצומה. הבעש"ט אמר שהקב"ה אוהב כל יהודי כאילו הוא בן יחיד שנולד לאחר שנים רבות של עקרות, ואף הרבה מעבר לכך.
חשוב כל הזמן שנזכור, שמעלה של יהודי היא מדרגה אחרת מכל העולם. כפי שמלמד אותנו רבי יהודה הלוי בספרו ספר הכוזרי. ובעוד מקורות רבים. חשוב שנפנים את הדברים ושהם יהיו ברורים לנו שהם האמת של התורה, ושהם היסוד של כל הגישה שלנו לעם ישראל ולכל יהודי ויהודי.
הרב קוק זצ"ל כתב איגרת ידועה מאד, איגרת תקנ"ה המלמדת על סגולת ישראל, ועל היחס בין הסגולה הפנימית שיש בכל אחד מישראל, לעומת המעשים של היהודי, שהם ברמה אחרת, וכך נאמר בדור של הגאולה, שהם טובים מבפנים ומקולקלים מבחוץ. חשוב שנזכור שהעיקר הוא הסגולה של היהודי, ואילו החטאים הם חיצוניים הם ברי שינוי והם לא באמת מגלים מהו האדם.
חשוב להפנים שוב ושוב את הדברים, ודוקא כאשר אנו חיים במצב שבו החיצוניות זועקת כל כך, חשוב שנזכיר לעצמנו כל הזמן את היסוד הזה, נפנים אותו עוד ועוד עד שיהיה חי וקיים אצלינו.
ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מכל החסורנות, אי אפשר שלא לראות את הבעיות שיש בעם ישראל, וכיצד מתמודדים עם זה?
ר' נחמן מברסלב מספר סיפור נפלא שבאופן הפשוט כל מהותו הוא תשובה לשאלה שלך. הסיפור הוא על בן מלך שחלה במחלה נוראה. המחלה היתה שהוא חשב שהוא תרנגול הודי. לכן הוא הוריד את הבגדים וישב מתחת לשולחן והתנהג כמו תרנגול הודי. המלך התעצב מאד, עד שבא חכם אמיתי והוציא את בן המלך מהמחלה הזו. שלב אחר שלב עובד החכם עם בן המלך עד שמחזיר אותו להתנהג כמו בן אדם.
אכן רבים מעם ישראל חולים במחלה נוראה. לא זוכרים שהם בנים של מלך מלכי המלכים, לא מבינים ולא יודעים מה המשמעות של הדבר. למדו הם מהגויים במשך הדורות ואף מהגויים כיום את דרך ההתנהגות הגרועה, ובכך הם חיים כמו תנרגול הודי, וצריך להאיר את שכלם, להחזיר אותם בתשובה. כן אין דרך אחרת אלא להחזיר בתשובה.
אני יודע שקל לומר את הדברים, וקשה לאין ערוך לממש אותם, אך כמה דברים חשוב שנזכור כאשר עולים לנו הדברים. 1. לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה בן חורין להיבדל ממנה. המלאכה גדולה, ואנו יש לנו זכות להיות פועלים עם אל, אך אנו שותפים ולא אחראים, אנו צריכים להשתדל לעשות מה שאנו יכולים, ולהתפלל לה' שישלח ברכה במעשה ידינו, ויושיע את עם ישראל. ה' יודע את היכולות שלנו, את הרמה שלנו, את הצרכים המעשיים שלנו וכו' וכו', ובכל אופן אם אנו מרגישים את הכאב ואת הקושי, סימן שיש לנו מה לעשות, ושאנו צריכים למצוא את הדרך אף בפעולה לא גדולה, אך לפעול, וכך להיות שותפים באותה המערכת הגדולה של החזרה בתשובה של עם ישראל, להשיב את ישראל אל אביהם שבשמים. 2. סבלנות. כן אנו אנשים פשוטים ואנו לא יכולים להפוך את הכל מיד, אנו צריכים להשתדל מה שאנו יכולים, להשתדל בדרך שלא נזיק לעצמנו ובכך נפגע בכל ההמשך. נזכור שיש לנו יעודים, יש לנו תפקידים בחיים ואסור שנהרוס אותם בגלל דברים אחרים, לכן צריך לעשות כל דבר תוך שיקול הדעת ומתוך המון סבלנות. 3. לנסות כל הזמן להסתכל חיובי. כאשר רואים את החסרונות עלולים להיכנס לדכאון. חשוב שכל הזמן נסתכל על הדברים הטובים ונבנה אותם. נראה שהעיקר הוא חיובי, ובכך נתמלא כוחות לפעול. אדם שמרגיש שהכל רע, מהר מאד הוא מתייאש, נכנס לדיכאון ומאבד את כל הכוחות לפעול. לכן חשוב כל הזמן לעסוק גם בדברים טובים והם רבים רק צריך לדעת לראות אותם.
למרות הכל, חשוב שנלמד שעיקר ההסתכלות שלנו תהיה על מה שנבנה ולא על מה שחסר. חשוב שנראה את הטוב, נכיר בטוב ה' ובהתקדמות, ובכך גם נתמלא בביטחון שלבסוף נגיע אל התיקון השלם. יש באתר ישיבת בית אל מאמרים ושיחות רבות של ראש הישיבה שדרכו לחזור שוב ושוב על היסודות האלו, וכדאי מאד לשמוע ולקרוא את הדברים, ובכך להתחזק בכל התחושה שלנו. אסור שמתוך הרגשת האחריות ומכל הרצונות הטובים ניההפך להיות אנשים עצובים, חשוב חדוה של יצירה, חשוב שמחה בעבודת ה'. חיי חזקה ושמחה ותמשיכי הלאה, אני בטוח שדברים גדולים עומדים לפניך ולפנינו ובעז"ה נזכה.
בברכה
יצחק.
Zahig2@shoresh.org.il