שלום. אם אני מפחדת למות, אז אמרו לי לחיות כל יום כאילו זהו יומי האחרון. זה קשה ליישם זאת הרי?! נגיד בדיוק היום אמא שלי מעצבנת אותי ונכנסו למריבה, באותו יום היא נוסעת לעבודה וח"ו לא עלינו ולא על אף אחד עלינו- היא לא חוזרת!! אני ירגיש רגשות אשמה של החיים שלי וזה קשה לחיות ככה. מה לעשות?! תוכלו לעזור לי?!
לשוהם שלום,
מה שלומך?
את מעלה פה נקודה שכמובן קיימת אצל כל אחד, האדם מטבעו מפחד למות, אני אישית ממש מבין איך את מרגישה מכיוון שאני עברתי את אותם ההרגשות, ובכל זאת הפיתרון שנתנו לך יכול לגרום למתח ולחץ ולא להועיל בכלל.זהו דבר טבעי באדם לחשוש ממוות. בגלל החוסר וודאות של מה בדיוק יהיה ובגלל המחשבה כאילו יום אחד הכל יסתיים ועוד. ולפני הכל-חשוב שנזכור שהחיים הם דבר שניתן לנו במתנה מאת ה'.ולא נרצה כל יום לחשוב שזהו זה,סיימנו את תפקידנו כאן. אולי הכוונה בעצה שנתנו לך היא שכל יום ננצל את היום,נאמר לאנשים שקרובים לנו את מה שאנןו רוצים לומר,לתת מחמאות וכו'.כי אם היינו יודעים שחלילה לא נחיה מחר,היינו עושים יותר,מנצלים את היום וכו'.למרות הפחד שקיים אצל אנשים רבים,יש כן דרך להתמודד!
אשתדל לתת כמה נקודות למחשבה… מקווה שתוכלי להיעזר בהם:
1.חלק מהפחד שלנו מהמוות נובע מהתחושה כאילו יום אחד הכל יגמר, גם אם אין אנו חושבים כך ככה אנחנו מרגישים. הרב קוק כתב על זה שהמוות עצמו –הוא השקר של המוות. זאת אומרת שעיקר הבעיה במוות זה האשליה שהוא יוצר לנו כאילו זה נפסק. על האדם להבין שהמוות איננו הפסקה של החיים אלא ההמשך הטבעי קדימה.. האדם מתקדם ומתקדם בחיים אבל ישנו שלב שהוא צריך להתקדם עוד וההתקדמות הזו היא המוות. זה איננו מוות באמת זהו רק מוות של החיים הקודמים שבו וחיים חדשים יותר שלמים שהוא מקבל. למען האמת האדם מת כמה פעמים בחייו – כשהוא מתחתן מת הצד הפרטי שבו (יש תאוריה שאומרת שלכן אנשים מפחדים להתחתן) כשהוא מתבגר מת הילדות שבו – בעצם בעולם כל עליית מדריגה היא המוות של המדריגה הקודמת וכך גם המוות שאנו מכירים, הוא בעצם פתח לעליה שאת העליה הזו האדם כבר לא יכול לעשות בעולם פה והוא ממשיך ומתקדם הלאה – אם אנחנו מבינים שכך הדברים אין לנו מה לפחד מהמוות כלל וכלל אלא לראות אותו כהמשך טבעי של החיים –הרב קוק קורא לזה "התגברות החיים" בצורה כזו עד שהאדם אינו יכול להמשיך לחיות בעולם פה המצומצם – כך ממש היתה מיתת משה רבינו – שהוא התקדם כל כך שהוא היה צריך למות וכך במידה מסויימת זה בכל אדם שהוא בעצם ממשיך הלאה במסלול חייו. אומר הרב קוק שביום שנבין שכל הפחד מהמוות הוא שקר אחד גדול ככה גם העולם יבטל את המוות.
2. עוד נקודה זה שלפעמים פוחדים מהמוות בגלל כל הסיפורים על גיהנום וגם זה צריך לדעת שזה לא נכון ולפחות לא מדויק איננו יודעים מה זה בדיוק אבל בפירוש אפשר לומר שאדם שעושה תשובה אמיתית ומצטער על חטאיו וכו´ לא יצטרך כמעט להתייסר בגיהנום ומקסימום אולי יפרעו ממנו בחייו כי צדיקים ה´ נפרע מהם בחייהם ולזכור שכל ישארל יש להם חלק לעולם הבא והזיכוך הוא רק שלב קטן כהכנה לעולם הבא ובאמת עדיף שלא לנסות לחשוב על זה כי זה סתם ציורים מבהילים ולא אמיתיים רק לנסות לפעמים להתרחק מן החטא יש עניין להיזכר שיש גיהנום אבל ביום יום להשתדל לעבוד את ה´ באהבה ובאמת זה גם יבטיח לנו גן עדן ללא צורך לעבור דרך זיכוך מסוים..
3. עוד לזכור שאנחנו מאמינים בלב שלם שעם ישראל יום אחד יבטל את המוות ואז תהיה תחיית המתים ובאמת להבין מה זה כוחה של תורה שיש לה את הכח לבטל את כל הרשע והמוות ולהבין שהמוות הוא דבר שמני ולעתיד לבוא כולנו נחיה פה בשמחה ובאושר…
4. הדבר הרביעי והוא מאוד חשוב זה שהפחד מהמוות נובע הרבה פעמים מריחוק מסויים מה´ … כשאדם רחוק מעולמו הפנימי והרוחני העולם הזה נראה לו הרבה יותר ממשי והעולם הרוחני הרבה פחות נראה אמיתי בעיניו וזה יוצר בנפש שלו את תחושת הכיליון שתהיה במוות אבל באמת אדם שמתקדם בעבודת ה´ וחי את העולם הפנימי שלו הרבה יותר חי את עולם הנצח שנמצא בתוכו ובאופן טבעי נפשי המוות לא כל כך מפחיד אותו ואז הוא גם יותר מבין את שאר הדברים שכתבתי כי העולם הנשמתי הנצחי הוא מה שהוא חי וזה מה שהוא מרגיש ולכן הוא מרגיש איך חייו לא מסתיימים במוות וזוהי תחושה פנימית וככל שתתקדמי תראי שזה הרבה פחות מפריע לך וזה פועל כך באופן אוטומטי טבעי… לכן חשוב מאוד להתחזק באמונה ובעבודת ה´ – ואני ממליץ מאוד ללמוד ולקרוא ספרים באמונה שדרך זה תביני את הדברים יותר לעומק ותתחזקי בעבודת ה´ באמת, ספרים כגון "אחת שאלתי" ו "דע מה שתשיב לעצמך" ועוד…
אלה הדברים שעלו במחשבתי ושראיתי בספרים אני מאוד מאוד מאוד אשמח לדעת איזה מהדברים שכתבתי עזרו לך ומה את מרגישה, אף על פי מה שכתבתי שהפיתרון שהציעו לך מוזר אני כן חושב שלא צריך כל השמן לחשוב על זה וכדאי להעסיק את המחשבה בדברים אחרים כי לפעמים המחשבות האלו הם רק קופצות בשמנים מסויימים של עצבות והם עצת היצר כי ככול שחושבים על המוות הוא נדמה כיותר ממשי אף על פי שהוא שקר ולכן יש עניין לא לחשוב על זה יותר מדי. אני חוזר ואומר שאני אשמח מאוד לדעת איזה מהדברים שכתבתי תרמו לך ועזרו,
אבי-חברים מקשיבים
aviwolfson@walla.com