שלום וברכה. לאחרונה אני קוראת מאמרים רבים בעלונים ובשבועונים דתיים לנוער על חומרתו של הפייסבוק, כמה הוא רע, מפתח את האנוכיות ואת הגאוה של "תראו כמה חברים יש לי בפייס אני פופולרי יותר מכולם, וכו'. יש לי חשבון פייסבוק אבל איני מרגישה שמשהו רע מתחולל בו. ברשימת החברים אין לי בנים כלל, התמונות שלי באלבום צנועות למדי והשפה שאני משתמשת בפייסבוק היא בסדר גמור ללא קללות ודיבורי גנאי חלילה, ואני משתממשת בביטויים…איך לומר.. של קדושה או תורניים, איך שתקראו לזה, כביכול להכניס קצת קדושה כמו "אשריכם ישראל" "שבס קודש" וכו' וכו' ויש לי הרגשה שזה בהחלט מחלחל לחברות שלי שהן לא ממש כמוני. לאור כל ההתבטאויות החמורות במאמרים שעלו לאחרונה בקרב הציבור הדתי לאחרונה עלתה בי המחשבה לסגור את הפייסבוק שלי, כי אולי למרות שכרגע זה לא נראה לי כדבר שלילי יש כאן משהו עמוק יותר שמחלחל ופוגע בהתנהלות הרוחנית. כיצד עלי לפעול? לסגור או לא לסגור? כי מצד שלישי הפייסבוק מסייע לי לשמור על קשר ולהתעדכן בכל מיני הודעות חשובות שבנות האולפנה רוצות לעדכן וזה בהחלט חיוני לי. אולי יש צד בפייסבוק שאיני מודעת לו והוא אכן מקלקל?? ומצד אחר הרב קוק אמר שאיפה שאי אפשר להלחם או לשנות, להכניס אור-קדושה. מה אתם מציעים לי לעשות? תודה מראש :
את מה שאת אומרת על הפייסבוק את יכולה להגיד באותה המידה גם על האינטרנט ועל עוד כמה דברים.
יש דברים שגם אם היינו חושבים פעמיים אם אנחנו באמת רוצים אותם, אחרי שהם באו לעולם ונהיו עובדה קיימת אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מתפקדים לידם בצורה הטובה ביותר.
אני אגיד לך ת'אמת, אבל לפני כן אקדים ואומר שזה הולך להשמע מאוד מאוד מוזר ואני רק מקווה שההיסטוריה תוכל יום אחד לסלוח לי על הדברים הבאים שאכתוב:
את יושבת? יש לך כיסא?
אחלה. טוב, אין לי פייסבוק. בחיי.
לא יודע, גם ככה אנחנו מחוברים באינפוזיה לפלפון ולטוויטר, לג'מייל ולאינטרנט שנראה לי קצת הזוי לדחוף לכל העיסה הוירטואלית הזו עוד משהו.
והבקשות חברויות האלו? מחילה מכל מי שהגיע ל1987 חברים אבל זה נראה לי קצת מלאכותי כל העניין הזה.
חבר שלי התערב פעם עם מישהי שיש לה איזה מיליון וחמש מאות חברים מאושרים כי ממש היה חשוב לה להרגיש מלכת הכיתה, אז הוא שאלה אותה בכמה זמן לדעתה היא תוכל להביא הכי מהר עשרה חברים.
קראת? מתוך מיליון חברים תביא עשרה. זה הכול.
האגדה אומרת שהיא עדיין מנסה לתפוס אותם…
אז תשאלי את עצמך כמה שאלות, אחת מהן למשל היא האם את באמת סגורה על זה שאם לא תקראי את ההודעות שעל הקיר בפייס של האולפנה את תהפכי לאואטסיידרית?
והשאלה השנייה והלא פחות חשובה שרק את תוכלי לענות עליה היא:
מאיזה מקום את הולכת להתחבר לשם?
כי נניח התחבר, הלאה מה עכשיו?
תתחילי את המירוץ למיליון (חברויות)ופתאום תמצאי את עצמך מבקשת בקשת חברות מכל מיני בנות שממש לא בא לך עליהן רק בשביל לא לצאת פארשית ולהתקע עם עשרים ושמונה בנות?
עכשיו שלא תביני לא נכון, אני לא רב ולא פוסק ומי שרוצה להתחבר לפייסבוק ולהיות שם שיהי'ה לו לבריאות, עדיין ובלי קשר כמו כל דבר בחיים גם כאן את תמיד צריכה לשאול את עצמך מאיזה מקום את מגיעה אצלך הרצון הזה להתחבר לפיסבוק.
אם זה ממקום של
'נו מה, ככה עושים כולם ואי אפשר לחיות במערה', אז כולם גם עושים עוד כמה דברים שאצלנו זה יהרג ואל יעבור, סו?
ולגבי הקדושה שאת רוצה להפיץ שם? זה באמת נשמע אחלה ויופי של פעילות, אבל לא יודע אם זה שווה את המחיר האישי של זה.
שימי לב שאני בכוונה לא נגרר לנישה של תעשי ככה או ככה כי זה באמת לא העניין כאן אלא אם את רוצה לשאול רב ולקבל על עצמך לקיים את פסק ההלכה שלו.
קראת את התשובה, קבלת כמה נקודות ועכשיו רק את תחליטי עם מה את הולכת להרגיש טוב.
יש חיבור ויש חיבור, תבחרי את את החיבור שלך.
שתהיה לך יופי של שבת שלום
אבינועם
avinom811@gmail.com
