פירושי התורה ודרשות חז"ל

לק"י

לשואלת הקדושה והיקרה!
איזו שאלה אדירה!
אין, זה פשוט כיף לראות גם איך זה מגיע ממקום בוגר, מקום מברר.
רואים איך שזה חשוב לברר ולהבין את כל היחס שלנו ללימוד תורה, לדברי חז"ל ממקום בונה.
אשריך על הרצון לדעת ולברר והכנות שבשאלה.
אז מה התשובה?
אני חושב שצריך להסתכל על הדברים משני כיוונים.
מצד אחד, התורה בשלמותה, ולא רק תנ"ך.
צד שני, סוגי פרשנות שונים.

[תורה שבעל פה ותורה שבכתב]
זה אולי נראה כמו נושא שקצת בורח מהשאלה למקום אחר אבל, חשוב לזכור את זה שתורה שבכתב ותורה שבעל פה ירדו יחד והם לא מנותקים זה מזה.
איך זה משפיע?
כשקיבלנו את התורה בסיני קיבלנו לא רק את התורה שבכתב אלא גם את תורה שבעל פה על כל המשתמע מכך. זה כולל את המשניות ואת המדרשים ועוד. בנוסף, המקום הזה של תורה שבעל פה הוא גם עומק בתוך הכתובים. דברים שלא מנותקים אלא שבאמת אפשר לראות מתוך הדברים הפשוטים בתוך הכתב איך למדו את כל הדרשות והפירושים השונים (ויש דוגמא בהמשך). נכון, יש דברים שהם קצת יותר מורכבים לראות אבל, כשלומדים אותם לעומק, גם אותם מצליחים למצוא.
בנוסף, גם צריך לזכור שיש את העומקים השונים של התורה שלפחות מושגית מוכרים לכולם והם פשט, רמז, דרש וסוד.
הם גם בנוים קומה על גבי קומה. קומות שמחוברים כשרואים אותם ביחד. לפעמים, קורה שלא רואים אותם יחד ואז אנחנו לא מבינים מה אנחנו רואים לפנינו כי חסר לנו משהו במנה. וזה בסדר. לא תמיד אנחנו במקום הזה עדין שיכול לראות את כל המבנה.
כל הפירושים שנתנו לתורה שבכתב לא מגיעים משום מקום. הם נובעים ממקום של אותם דברים שחז"ל לימדו אותנו ושאחריהם חכמי ישראל המשיכו ללמוד.
מה שקורה בפועל זה שחלק מהדברים שנראים ממש כמו "תיקונים" שהמפרשים עושים, לדוגמא רש"י, הם עושים את זה על בסיס מה שהם למדו מהמקורות או מדברי רבותיהם וחבריהם המתבססים על מקורות.
נכון, יש מפרשים כמו האבן עזרא או הרמב"ן שיוצאים נגד הפירושים של רש"י אבל, אם נשים לב, זה הרבה פעמים לא נגד הפירוש כפירוש אלא זה שזה מוצג כפשט.
זה בעצם מוביל להסתכלות שניה.

[סוגי פרשנות שונים]
לכל פרשן יש את דרכו שלו בפירוש ולכן, חלק מהפעמים הוא יבליט משהו לעומת משהו אחר.
יש פרשנים שבאים כדי לחנך לעומת פרשנים אחרים שבאים להעביר מסר כלשהו מתוך הכתוב.
יש גם את הדרשות של בעלי המוסר מתוך הפסוקים ולעומת זאת, יש גם את תורת החסידות שיונקת מתורת הקבלה (שזה, הקבלה, בכלל פאזה אחרת של הבנה. ברור שמי שיסתכל על הפסוקים לא תמיד יראה את מה שמופיע בתורת הקבלה בתוך הפסוקים עצמם אבל, בגלל שאותו אחד כן לומד וכן מבין את בתורת הקבלה אז הדברים נראים לו כפירושים הכי מובנים).

[דוגמא]
כדי להמחיש את זה קצת נביא דוגמא.
בבראשית פרק מ"ו, פסוק כ"ח, כתוב: "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להוֹרֹת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשן". רש"י שם מביא שני פירושים. בפירוש השני הוא מפרש שיעקב שלח את יהודה לתקן בית תלמוד.
מאיפה הפירוש הזה מגיע? הרי הפשט זה כמו הפירוש הראשון שלו שם – להראות את הדרך ואיך להתיישב שם, לא? אז איך הגיעו לבית תלמוד?
הענין הוא שבפסוק עצמו מופיע שהם כולם באו לגושן. יהודה לא חזר להראות להם את הדרך ולכן, אנחנו מבינים שכנראה הפירוש של המילה " להוֹרֹת" זה לא מלשון הוראת דרך והתיישבות דווקא אלא, הוראה אחרת. הוראה של תורה.
אחרי שמסתכלים על זה ככה אפשר גם להבין את הדרשות השונים שנאמרו ש"להוֹרֹת" זה מלשון תרי"ג אורות שבמצוות (ותורה זה אור: "כי נר מצוה ותורה אור") או מכך שיש פה כתיב חסר והמילה מופיע עם ו´ אחת "להוֹרֹת" ולא "להוֹרוֹת" אז יש מסתתרת פה המילה "תורה".

אני מקוה שהדברים קצת האירו ועזרו.
אם לא, אפשר לשאול ולברר.
הרבה הצלחה ושמחה,
נתנאל
netanelweil@gmail.com