צער על קרובים שנפטרו

שלום וברכה!
כפי שציינת אכן אך טבעי הוא שאדם יצטער יותר על אדם קרוב שנפטר, שהרי הצער בא כתוצאה מתחושת האובדן וחסרונו של האדם שהלך לעולמו, ממילא, ככל שהאדם יותר רחוק ממך, כך ההרגשה בחסרונו יותר עמומה ופחות מורגשת.
כמובן שיש וראוי להצטער על כל אדם מישראל שנפטר, אך ברור שהצער גדל ככל שהקרבה גדלה.
ביחס לחלק השני בשאלתך, האם יש להצטער על כל אחד באותה רמה: הרמב"ם בתחילת הלכות אבילות פוסק שמצוות עשה מן התורה להתאבל על הקרובים.
כמובן שיש לציין שמדובר פה על אבלות כלומר, הלכות אבלות, קריעה, שבעה וכו', והקרובים האלה הינם קרובי משפחה ולא קרובים- חברים. אך בכל זאת נראה שניתן ללמוד מכך שהתורה צוותה להתאבל רק על הקרובים, שהיא הכירה בכך שיש רמות שונות של צער ואבל, והאדם מצווה להתאבל רק על הקירבה הכי קרובה שלו. אך ברור שכשמדובר על הצטערות על מות אדם מישראל, חובה להצטער, אם כי אין לחוש רגשות אשם אם לא מרגישים אותו צער ביחס לאנשים לא מוכרים. זה טבע האדם.
בברכת "נפגש בשמחות…"
אביעד, חברים מקשיבים