קושי בצניעות בינו לבינה

שלום לך כותבת יקרה!!
אני מרגישה את הקושי ואת הכנות בשאלה שלך, ומאד מעריכה את הרצון הזה שלך להישמר גם כאשר קשה לך ושאת לא ממש מזדהה עם הדברים. זה נכון העולם מלא בניסיונות ואלו לא ניסיונות שהיינו מזמינים, התמודדויות יומיומיות וקשיים שלעיתים נראים מעל לכוחותינו.
אני מגישה הרבה פעמים שלניסיון יש איזה תפקיד בחיים שלנו ובדרך כלל שהוא מסיים את תפקידו הוא נעלם. כל התמודדות של התגברות יש ביכולתה לבנות בנו כוחות של יכולת להתגבר ולהתמודד, לתת לנו כלים לחיים של גבורה והתמודדות מתוך אמונה.
אנו חיים היום בתוך תרבות שמיואשת מללחום ולהתמודד,וזה בא לידי ביטוי בכל המישורים, מיואשת מללחום בתחום הצבאי, במלחמות היצר, בעולם המידות, לא מוכנים להתמודד בחינוך בזוגיות ובחיי משפחה. תרבות של ויתורים, לא הולך בדברים מדיניים מוותרים, לא הולך בחיי זוגיות מתגרשים לא הולך בלכבוש תאבות אז פשוט מתירים הכל.
התרבות הזאת משדרת לדעתי המון חולשה וגם שקר גדול- טוב זה כאשר קל! מה שקשה הוא רע. התרבות הזאת היא תרבות זרה לנו, היהדות מלאה בניסיונות והתמודדויות תרבות של התגברות והתעלות. ברור שזה לא קל וברור שאנחנו לא מזמינים ניסיונות אבל יש ועלינו להתמודד- מתוך אמונה.
אמונה שהניסיונות הם לא "התעללות" אלוקית חס ושלום אלה דרך חיים של עמל ומשמעות.
אם נבין שלא באנו לעולם כדי שהקב"ה יגיש ויספק לנו כל צורכנו, אלא להפך באנו לכאן מתוך תפקיד ומטרה לקדש את שמו יתברך בעולם. כל ההתבוננות שלנו על הקשיים תשתנה ותקבל משמעות אחרת.
לגבי ההבדל בין בנים לבנות בתחום של צניעות- לפי הבנתי אין הבדל בת צריכה לשמור על עצמה בצניעות בדיוק כמו שבחור צריך להישמר לשמור נגיעה, לשמור על עיניו וכו´. הציווי הוא כללי ´ויהיה מחנך קדוש´ עם ישראל צריך להישמר מדברים שאינם בקדושה הבנות צריכות לתת את חלקן והבנים את חלקם.
חלק מהניסיונות שהזכרת של התמודדות עם איסורי נגיעה הם ניסיונות שלפעמים אנחנו מביאים על עצמנו. אם היינו חיים היום בצורה מתוקנת יותר של הפרדה ברורה בין בנים לבנות בבתי ספר ובתנועות נוער וכו´ היינו חוסכים מעצמנו כחברה הרבה התמודדויות ונפילות. כן כמו שאמרת הבנים הם עם מעולה, אבל לכל דבר יש את המקום והזמן שלו. בחורה בתקופת הלימודים שלה לא צריכה להתמודד עם הניסיונות של חבר ונגיעה עליה לשמור על עצמה, לבנות עולם מידות, ביטחון עצמי, אישיות אמונית, וקשרים עם חברות, קשרים עם בנים שייכים לשלב שלקראת חתונה.
שלא תביני אותי לא נכון אני מכירה טוב מאד את התרבות שאת מדברת עליה וחיה אותה, גם אני הייתי שם בגילך, אבל אני חושבת שבאמת כדאי לחסוך את זה לעצמך. כדאי לך לשמור את עצמך את העולם הפנימי שלך ואת הרגשות שלך- לך ולבעלך. אני ממש מאמינה שהשמירה הזאת לפני החתונה, תתרום המון לקשר הזוגי שיהיה לך עם בעלך בעתיד.
אני מאחלת לך שהחבר שלך יהיה אי"ה בעלך,
ושתזכו אי"ה אז לבנות ביתכם בקדושה ובטהרה מתוך אמונה ושמחה.
אשמח לשמוע מה את חושבת על זה ובכלל את מוזמנת להמשיך ולשאול ולהקשות…
הדסה
hadasel@shoresh.org.il