קיבוץ גלויות – אתחלתא דגאולה?

שלום וברכה.
שאלת שאלה מאוד חשובה. קודם כל נתחיל במקורה של השמועה ששמעת, שהוא בגמרא בסנהדרין צח ע"א "אין לך קץ מגולה מזה שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תישאו לעמי ישראל [כי קרבו לבוא]". ופירש רש"י "כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה מזה". מדובר כאן על שני דברים, עם ישראל שהולך ומתקבץ בארץ, וארץ ישראל שמקבלת את פניו יפה. אכן אחת התופעות המדהימות היא ארץ ישראל שהצמיחה קוצים ודרדרים עד שבאו אליה עם ישראל. ידועים דבריו של מרק טווין שביקר בארץ בזמנו ולא האמין שארץ זו מסוגלת לתת פירות.
מה שמעניין הוא ההקשר בו מופיע המשפט "אין לך קץ מגולה מזה" – אחרי שהגמרא דנה בשאלה האם גאולה תלויה בתשובה, או שמא גם אם ישראל לא יעשו תשובה שלמה תבוא הגאולה, וכך היא מסיקה, שהגאולה אינה תלויה בתשובה.
אמנם רוב עם ישראל עדיין לא כאן, אבל במבט כולל אנחנו רואים שאנחנו נמצאים בתהליך, ואנו ב"ה מתקרבים מאוד למצב שרובו של עם ישראל יהיה כאן. רוב העם לא שומר תורה ומצוות, אבל כבר לפני כן נאמר בגמרא שאין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או שכולו חייב. [בלי להיכנס לכל הסוגיא, ברור שבנושאים האלה אי אפשר לזרוק סברות מהבטן אלא להתבסס על דברי חז"ל שכבר הניחו את התשתיות לעניין], ואחריהם גדולי ישראל שבכל דור ודור, ואציין כאן את הספר "נצח ישראל" של המהר"ל שעוסק בצורה יסודית ומקיפה בכל נושא הגלות והגאולה.
יש גם להרחיב בעצם היחס שלנו לעובדה שרוב הדור לא שומר תורה ומצוות, שסיבה מרכזית לכך אינה מרידה לשמה אלא כמו שהסביר הרב קוק במאמר הדור, שהדור שלפני הגאולה הוא דור עם נשמה גדולה התובע את התגלותה של תורה גדולה, תורה שבה הכל מתחבר, תורה שמגלה גם את הצדדים הפנימיים שלה ומתפשטת לכל מרחבי החיים.
ראה על כך – מאמר הדורות: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2599
לגבי אמירת הלל, המושג ´ספק ברכות להקל´ שייך אצל מי שמסופק, אבל מי שיש לו דעה ברורה אינו צריך להתחשב בכך שיש דעות אחרות. אמירת ההלל אינה על הממשלה הנוכחית אלא על עצם המהפך שחל כתוצאה מהקמת המדינה. ראה על כך בהרחבה:
להודות ולהלל על גאולתינו: http://www.inn.co.il/newspaper.php?id=4284

[עוד נקודה מעניינת למחשבה, שמועתקת מתוך העלון "מאורות הדף היומי"] 310 בעניין פסח: אנו אומרים הלל על יציאת מצרים. האם אז הגענו על המנוחה ואל הנחלה? "עם ישראל לא סיים את נדודיו ביציאת מצרים. הם רדפו אחריו, הניסוהו לתוך הים, ארבעים שנה נדדו במדבר" – ואנו נוסיף שבמדבר היו כידוע כמה חטאים חמורים מאוד, כמו חטא העגל וחטא המרגלים – "וכאשר הגיעו לארץ היה עליהם להילחם. ברם, בחג הפסח אנו חוגגים את שלב [המהפך] בחיי אומתינו. באותו יום הפכנו לעמו של הקב"ה, הפכנו לעבדיו, ועל כך גאוותנו". ואנו נאמר: ביום העצמאות אנו חוגגים את המהפך בחיי אומתינו, שהפכה מעם נרדף לעם עצמאי בארצו, ואף שלא הגענו אל המנוחה ואל הנחלה, זה היה המהפך, מכמה בחינות המפורטות בקישור הקודם.

וראה גם:
מה התחדש דוקא ביום העצמאות? http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2251