שלום כבוד הרב,
האם מותר לקרוא רומן שכתב לא יהודי, ומופיעים בו מידי פעם "כנסיה". מחקתי את המילים הללו כמובן. השאלה האם לזרוק את הספר או שניתן להשאירו למרות שמחקתי את המילים? יצוין כי מדובר ברומן סתמי ולא במשהו שח"ו מדבר על כפירה. גם הדמויות עצמן לא באמת "מאמינות".
תודה רבה.
שלום לך.
לשאלה הזאת יש כמה רמות של שאלה שלפעמים לא מודעים אליהן. ודווקא הן יכולות לעזור לנו לענות על השאלה ולהבין האם מותר או לא.
מותר לקרוא ספר?
להערכתי יש היום שיגידו שאסור וזה בזבוז זמן ולא מקדם את האדם, ולכן בכלל לקרוא ספר להנאה בגילאים מבוגרים הוא לא שייך.
אני משער שאתה לא נמנע על הקבוצה הזאת אבל זו שורה ראשונה שאנחנו מקלפים בסיפור הזה.
מותר לקרוא ספר להנאה אם…
השכבה מתחת היא כאלו שיגידו שמותר לקרוא ספר להנאה, אם יש לו מסר שיכול לקדם את עבודת ה' של האדם או את ידיעותיו.
אני משער שאתה לא מחזיק בדעה הזאת גם כן.
מותר לקרוא ספר!
יש כמובן כאלה שיאמרו שמותר לקרוא ספר להנאה, כי עצם קריאת הספר להנאה היא פעולה מבורכת של האדם שכשלעצמה נותנת לו משהו.
בתוך הקבוצה הזאת יש שיחלקו את זה לרמות מסוימות.
מותר לקרוא ספר עם תוכן יהודי
עד כה אמרנו אולי שכבות שלא צריך להסביר, אבל צריך להבין את הרקע, חלק מהסיבה.
ההבנה היא שספר לא משפיע מתוך מיקום השכל, שכן זה לא ספר של לימוד.
הוא משפיע מהרגש, הוא פועל על האדם (ובהקשר הזה שווה לקרוא את המאמר הראשון של האדמו"ר מפיאסצ'נה על פורים בספרו 'דרך המלך').
בין היתר, ההבנה הזו יוצרת שכבות דיוק ב"מה קוראים".
לכן, יהיו שיאמרו שמותר לקרוא ספר עם תוכן יהודי בלבד.
הספר של סופר יהודי (מאמין), עם שפה נקייה ומזכיר דברים שהם לא יהודים, והוא עדיין ספר שנועד להנאה ומעביר נושא יהודי.
האם זה משנה מי הסופר?
ממה שאני מכיר יש מעט שנמצאים בתפר הזה. אבל יש שיאמרו שזה משנה כי נפשו של הסופר נמצאת בספר, ולכן מדייקים על הסופר.
צורת הכתיבה
היה ויש מישהו שקורא ספר להנאתו, בין אם יש לזה מסר יהודי ובין אם לא, בין אם זה סופר יהודי ובין אם לא, הם מוודאים שצורת הכתיבה היא מתאימה.
מה זה אומר?
בלי קללות, מילים גסות, תיאורים לא צנועים ועוד.
יש כמובן עוד פרמטרים, אבל הרעיון מובן.
בתוך כך, אפשר להכניס את השאלה האם מוזכרת כנסייה או לא.
יש כאלה שמבחינתם שאלת הניסוח אם מוזכר משהו שנמצא על יד כנסיה (כמו סיפור דמיוני שקורה בירושלים העתיקה על רבעיה השונים) זה לא מה שדורש צינזורה וכד' כיון שזה 'מרא מקום'. כלומר תיאור מקום.
אמנם, יש כאלה שכן יעדיפו לא לקרוא ספר שיש בו התרחשות בתוך כנסיה, הגם שאזכורה לא נוגע באמונה הנוצרית.
מעבר לכך, וזה כבר קשור לאחד השלבים המוקדמים יותר, יש כאלה שלא יקראו ספר שמזכיר מן התיאולוגיה, התפיסה הדתית, של הנצרות.
על מה יושב הספר?
יש כאלה שבין אם הם מקפידים על צורת הניסוח בכתיבה וכו' ובין אם לאו, הם בודקים מה סוגת הספר. כשמדובר במתח, פרוזה וכד' אז הם יקראו.
רומנים לפעמים תופסים אצלם מקום שמעורר את היצר ולכן הם לא יקראו.
נקי או לא?
יש כאלה שהשאלה הזו לא מעסיקה אותם ויש כאן. שכן, אך מבחינתם 'נקי' או 'לא נקי' נוגע בשפה גסה מאוד ותיאור סצנות מאוד לא צנועות, על גבול האירוטיות.
מבחינתם אם יש מגע או נגיעה, הגם שיש משהו משהו מיני, כמו נשיקה, לא מפריע להם.
אם יש קללה שומעים ברחוב, זה לא מפריע להם, אבל אם זה רצף קללות או קללות מאוד גסות, אולי לא יקראו.
איפה אתה נמצא על הרצף הזה? מה מתאים לך?
אני לא מכיר אותך כדי לענות, אך יחד ביררנו מאיפה מגיע השכבות השונות של מה כן ומה לא וכן מה השכבות.
המקום שלך הוא להגדיר איפה אתה כדי להבין מה מתאים לך ומה לא.
הרבה הצלחה,
נתנאל, חברים מקשיבים makshivim.org.il
