אני התחלתי ש"ל קרוב לבית ועזבתי מכיוון שהרגשתי חוסר מיצוי עצמי כעת עברתי לש"ל במדרשה הרבה יותר רחוקה מהבית שבה גם תנאי השירות הרבה יותר קשוחים וקשים. ב"ה עם הבנות טוב לי וגם השירות הזה הרבה יותר מעניין אך אני מטבעי טיפוס שמאוד קשור למשפחה וממש קשה לי שאני לא מגיעה הביתה כשלפעמים זה מגיע ממש לידי עצבות פנימית וזה ממש גורם לי לירידה בתפקוד היומיומי במדרשה מה לעשות???
שלום לך!
יישר כח על כך שאת מחפשת מיצוי עצמי, ולא סתם אלא מיצוי עצמי שהוא למען אחרים ולא למען העצמי האנוכי שלך.
עם זאת, חשוב שתרגישי גם תחושה נפשית טובה ונעימה
ולא תהיי בעצבות ובגעגוע.
לכן, אני מציעה שתנסי לשתף מישהי מהאחראים עליך בתחושתך.
ובייחוד בכך שזה גורם לך להיות פחות יעילה
אני מניחה שהם יוכלו לבא לקראתך ולאפשר לך יותר נסיעות הבייתה.
כדאי גם שאם יש אפשרות לקשר עם 'משפחה מאמצת', תנצלי את האפשרות הזו ותשתדלי להצטרף למשפחה חמה ולבבית שתוכלי להגיע אליה בערבים או בשבתות, אני מניחה שיש לך כבר משפחה כזו אבל אם אין לך חושב שתהיה.
וחשוב גם שזו תהיה משפחה שאפשר לבא אליה סתם לקפוץ ולא רק בשבת.
עד כאן טיפים להתמודדות באופן שיטחי.
באופן יותר עמוק:
בסך הכל תחושה של קישור למשפחה היא מאד חיובית ואת יכולה לשמוח שיש לך למי ולמה להתגעגע, אבל לפעמים געגועי יתר מעידים על משהו פנימי שאת לא שלמה איתו. למשל: על רצון להמשיך להשאר לא עצמאית או על קשר מסובך עם מי מבני הבית שגורם לך למן דחף לסוע שוב הביתה ולפתור את הכל, יכולות להיות כל מיני אפשרויות ואני לא רוצה סתם לסבך ולבלבל אותך, רק שתקחי את זה בחשבון ותבחני ם עצמך האם את מתגעגעת סתם או שיש משהו לא פתור ביחסים שלך עם בני הבית או משהו לא בשל בגישה שלך לעצמאות ולאחריות על חייך.
אם אכן זה כך, כדאי לך לחשוב על הדברים ולנסות להגיע להבנה בינך ןבין עצמך לגבי תהליכים כאלה כי שרות לאומי הוא רק נקודת פתיחה של תקופת עצמאות, בנייה עצמית ואחריות רבה, הרבה מעבר למה שהיה לך בתיכון כשעוד הייתי קרובה לבית.
בהצלחה בכל ושרות
רויטל.
בשל תקלה טכנית התשובה לא הגיעה אליך למרות שנכתבה כבר לפני למעלה משבוע.
איתך הסליחה!
נ. ב: אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, ובו לשוחח ולהעלות כל נושא שרוצים, אחד על אחד. הקו פתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. אנחנו מחכים לכם!
