יש לי המון חלומות, שאיפות, התלבטויות, מחשבות, הרהורים, שאיפה להיות בן אדם טוב, עוזר, מסייע, מצחיק, חברותי. אני מאוד חוששת שאין לי מספיק זמן עד שאני אהיה באמת גדולה, אני מפחדת הזמן שלי קצר וכבר באיזה גיל 20 אני אצטרך למצוא עבודה … אני לא יודעת בכלל איפה אני נמצאת עדיין ואני מרגישה שלוקח לי הרבה זמן לחפש ת'עצמי וזה… חסרה לי דמות מכוונת לפעמים, ומרגישה כאילו אני לא מבטאת מספיק ולא מדברת על הרבה דברים שבני נוער מדברים עליהם בגיל שלי, לא הייתי בבני עקיבא, ואין לי התנדבות מסודרת, אני לא מדריכה ולא כלום וחסר לי משהו פנימי… קיצור ממש אשמח אם תעזרו לי:) תודה.
שלום פונה יקרה,
הגענו לעולם הזה לזמן קצוב, ולכל אחד בו יש שאיפות וחלומות איך למלא את אותו זמן. ולא תמיד השאיפות הן כל כך מרוממות אידיאליסטיות וטובות כמו שלך.
בחסידות מוזכר שאיפה שאדם נמצא איפה שההרצון שלו נמצא. גם אם הוא עדיין לא הגיע לממש את אותו רצון ולהוציא אותו לפועל, עצם זה שהוא רוצה את זה, (ושזה טוב) זה אומר שהוא כבר במדרגה מאוד גבוהה,
ועכשיו העבודה זה להוציא את הרצון שלו לפועל.
להוציא את הרצון הטוב הזה לפועל זו עבודת חיים לכל החיים.
גם כשהולכים לשירות לאומי, לעבודה, מתחתנים ויולדים ילדים,
עדיין האדם בוחר איך ולאן לכוון את החיים שלו. האם לחיים בעלי משמעות או לחיים של דאגה עצמית לאינטרסים שלי.
כשאומרים "העולם שייך לצעירים", מתכוונים שהרבה פעמים הצעירים יותר אידיאליסטים כי יש להם יותר זמן ומרץ ופחות מחויבויות,
אבל זה לא חייב להיות ככה.
יש הרבה (המון!!!) אנשים מבוגרים אידיאליסטים שעובדים ולומדים, ומגדלים את משפחותיהם,
והכל מתוך רצון להוסיף טוב למציאות. (והם הרבה פעמים מצליחים בזה).
יש עבודות שבהן זה מאוד קל לראות איך זה בא לידי ביטוי (כמו אנשים שעובדים בשב"כ, ב'מוסד', מורים, עו"ס, אנשים שעובדים עם נוער בסיכון, רופאים וכו) ויש כאלה שזה פחות גלוי, אבל באמת זה גם יכול להיות מאוד משמעותי.
אני מבינה ממך, שאת מרגישה עכשיו מלאת כוחות, ועם הרבה רצון להוציא את הכוחות האלו לפועל וזה מצוין.
אני מבינה את הצורך למצוא דמות מכוונת שתוכל לנווט אותך מה המקום הנכון והמתאי לך ולייעץ לך למצוא את דרכך.
האם יש מישהי כזו בסביבתך? (מדריכה באולפנה? מורה? יועצת?),
אני לא יודעת איפה את גרה, אבל יש מסגרות לא פורמליות שמאוד יכולות לעזור לכוון בזה (ביישובים יש רכזי נוער, ובהרבה ערים יש מסגרות דומות ואפשר למצוא דמויות כאלו), (אם תרצי כתבי לי באיזה אזור את גרה ואולי אוכל להמליץ לך על מסגרת כזו)
בנוסף, את כותבת שאת צריכה משהו פנימי יותר,
יש פה ושם כל מיני ימי עיון לנוער, ואולי כדאי לך לנסות להגיע אליהם, להתמלאות, ובנוסף, אני בטוחה שתוכלי למצוא שם הרבה בנות עם רצונות ואידיאלים דומים לך שישמחו שתיצרו חבורה שמחה ופועלת ביחד.
מעבר לזה, אני מניחה שאת לומדת בבית ספר, ורציתי קצת לכתוב על המשמעות והטוב שיכול להיות בזה.
אני מסכימה שזה פחות "זוהר ובולט" כמשהו משמעותי. ולפעמים זה באמת מאוד קשה. כי צריך לדעת שלפעמים הרצון להיות טוב ולעשות טוב כולל זמנים של התכנסות עצמית פנימה לבירור, וללימוד, לבניה ולצמיחה אישית, ובתקופות כאלו פחות אפשר לראות בצורה בולטת איפה בדיוק חיים את החיים המשמעותיים.
צריך לדעת שיש זמנים כאלו, וגם הם חלק מעבודת ה´, כי בלעדיהם לא נוכל לשכלל ולקדם את עשיית הטוב שלנו.
אני מוסיפה שגם במסגרת בית ספר יש הרבה טוב לעשות. אם את מצליחה בלימודים את יכולה לעזור לחברות, או לעזור חברתית לבנות. להקשיב למי שקשה לה וכו´.
וכמובן שהדרכה זה דבר מאוד ממלא שמאוד נותן אפשרות להרבה עשייה משמעותית.
את כל זה כתבתי כדי להגיד שלפעמים אנחנו עושים הרבה דברים משמעותיים למרות שאנחנו לא מרגישים שהם כאלה,
ובכל זאת, כדי שכן תוכלי להרגיש זאת בפועל, אולי כן כדאי לך להוסיף "עשיית טוב רשמית", איזושהי התנדבות שתוכלי לעשות בה טוב, לתרום ולהוסיף שפע למציאות.
ובע"ה זה ייתן לך כוח להמשיך הלאה לחיות חיים של משמעות ושמחה.
בהצלחה רבה!
את מוזמנת לפנות אלי למייל,
נעמה tepernaama@gmail.com