רוצה להתנתק מהחומר

שלום צדיקה!
ואני כותב "צדיקה" כי כשקראתי את השאלה שלך בפעם הראשונה חטפתי שוק ברוטב מתוק. אז – [תודה רבה]!

"ה´ זיכה אותי ברצון להתקרב אליו ומצליח את דרכי ומאבקי ביצר הרע" – ממשיכה להילחם, מחפשת דרכים להתעלות ומשמחת את הקב"ה.

בעזרת ה´ ננסה לענות [יחד] על שאלתך. ב"הצלחה לנו!
הערה: לנושא כזה טוב המענה לא יהיה קצר…

[גלגל החיים…]
החיים, שמחולקים ל[עשייה/אי עשייה], מתחלקים ל-3 סוגים:
דברים [הנצרכים או שצריך לעשות], דברים שב[עיקר] ודברים שב[טפל] שבתוחם נכללים גם מנוחה וכיוף.

הנצרות, ולצערנו, גם אנשים נוספים, טוענים ש[הקודש והחול זה דבר נפרד ביותר].
יש ביטוי נוצרי קדום, "[אשר לקיסר-לקיסר, ואשר לכומר-לכומר]".

יש להפריד דת ממדינה. כלומר: אין אפשרות לנהל חיי מדינה (= דברים הקשורים בחול) אלוקיים.

מה יש [ליהדות] לומר?

[העולם צמא למים]
[האדמו"ר מפיאסצ´נה] מציין בספרו – "[חובת התלמידים]" נקודה חשובה ביסודות האמונה:

"דע לך בן יקיר… בני העולם טועים לחשוב על עולם הזה [אשר ה´ בראו], כי מין אוצר של תאוות מחשבות ונטיות רעות הוא, ומי שרוצה לעבוד את ה´ מוכרח לצאת ולהתרחק מן העולם כולו…

דומה למי שראה איש שטיבע את עצמו בנהר ויגזור ויאמר: שהמים [עצם רע הוא בעולם, ונבראו רק להמית…]

וכי בשביל שמשוגע הזה לא השתמש במים כראוי… רעים הם המים?" (חובת התלמידים, עמודים קל"ו – קל"ז).

[במילים אחרות]:
זה שמשתמשים בדבר מסוים לרעה – זה לא אומר שהדבר עצמו רע, אפשר להשתמש בו גם לטובה!

[האישה אשר אהבת]
[הרב אורי שרקי] כותב באתר השו"תים (שאלות ותשובות) שלו:
"אבותינו, הנביאים ורבנים לאורך כל הדורות לא רק למדו תורה וקיימו מצוות, אלא [עסקו גם בדברים גשמיים].

משה רבנו ([נותן התורה]) ודוד המלך היו רועי צאן, יהושע היה בצבא, שאול המלך ואלישע (התלמיד של אליהו) חרשו בבקר, ירמיהו היה חקלאי.

הלל הזקן (ממסכת אבות) היה חוטב עצים, הרמב"ם, הרמב"ן והרשב"ץ רופאים, הרמח"ל מלטש עדשות, ועוד…

"ולמה נקראו "´[חבורה קדושה]´"? מפני שהיו עוסקים שליש בתורה שליש בתפילה ו[שליש במלאכה],
שנאמר: ´[וראה חיים עם האשה אשר אהבת] "(מדרש רבה קהלת, פרשה ט).
ובגמרא בירושלמי כתוב: "[ובחרת בחיים (דברים, פרק ל´ פסוק י"ט) – זו אומנות]".

[הוראות שימוש]
הרמח"ל (רבי משה חיים לוצאטו) בספרו – "[מסילת ישרים]" מחדד:

"ואם תעמיק עוד בעניין תראה כי [העולם נברא לשימוש האדם], אמנם הנה הוא עומד בשקול גדול, כי אם האדם נמשך אחר העולם ומתרחק מבוראו הנה הוא מתקלקל ומקלקל העולם עמו.

ואם הוא שולט בעצמו ו[נדבק בבוראו, ומשתמש מן העולם רק להיות לו לסיוע לעבד בוראו – הוא מתעלה, והעולם עצמו מתעלה עמו]" (מסילת ישרים פרק א´).

כלומר: הקב"ה ברא את העולם [כדי שהאדם ישתמש בו] להידבק אליו. ויותר מזה – כדי שהאדם [יקדש] את העולם בפעולה זאת, וכך גם יודה לקב"ה עליו!

אם האדם לא משתמש בבריאה, ביצירה, וכדומה – הוא עלול לפספס את המטרה.

ונקצר את דברי ה[רמב"ם] במילים שלנו שמחדדים עוד יותר:
כאשר מסתכלים בבריאה ורואים שהיא כל כך מורכבת ומופלאה, מיד אוהבים את ה´!

[אורי וישעי]
מראש חודש אלול אנחנו מתחילים להגיד את המזמור "לדוד ה´ אורי וישעי" (תהילים, פרק כ"ז).

הזכרנו את חלוקת הזמן לדברים הנצרכים, דברים שבעיקר ודברים שבטפל – לחבר אותם לאור ה´ ולעבודתו. איך עושים זאת?

[שלב ראשון – להרים ת´ראש]
הזכרת את השלב הראשון של הפתרון (שזה חשוב מאוד, ממש יישר כוח שאת מצליחה!), וברשותך אצטט: "להשתמש בו לצרכים הנדרשים לי ולא מעבר" = מיעוט דברים הנצרכים.

זה ממש לא אומר לא להשתמש, אלא רק למעט [למידת הצורך], אם אנו מרגישים באמת שמשהו הוא מעל הצורך שלנו, אחרי בדיקה שההרגשה נכונה – אפשר למעט.

כמו בהמשך המזמור (פסוק ו): "וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי" = המטרה היא לנסות להיות [כמה שפחות תלותיים] במה שסובב.

חשוב לדעת שזה קשה בהתחלה, לא צריך למהר, ושזה רק השלב הראשון שנמשך תקופה מסוימת עד שמורגש שיש הרגל.

[השלב הבא – שופינג]
לקראת סוף המזמור נאמר: "לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב-ה´ בְּאֶרֶץ חַיִּים" (פסוק י"ג). מהי "ארץ החיים"?

עונים לנו חכמים זיכרונם לברכה, שהכוונה ל"שוק" = [החיים עצמם], להתנהג בדרך ה´ בחיים שלנו. מהי דרך ה´?

מלמד הרמב"ם: "והלכת, בדרכיו" (דברים, פרק כ"ח, פסוק ט´): "כך לימדו בפירוש מצוה זו:
מה הוא נקרא חנון, אף אתה היה חנון; מה הוא נקרא רחום, אף אתה היה רחום; מה הוא נקרא קדוש, אף אתה היה קדוש…

שאלו דרכים טובים וישרים הם, וחייב אדם להנהיג עצמו בהן ולהידמות (לקב"ה) כפי כוחו" (רמב"ם הלכות דעות, פרק א´ הלכה י"א).

להתנהג בכל דבר שאנו עושים בחיים בדרך ה´, לאט-לאט לסגל התנהגות שכל הזמן נחשוב איך אפשר לחבר לעיקר בעבודת ה´ דבר זה או אחר.
[להפוך הכול לקטגוריית דברים שבעיקר].

יש את הדברים שבקדושה למשל: תורה, ומצוות, תפילה, ברכות או גמילות חסדים – שהם עיקר בחיי עובד ה´.

יש את הדברים הנצרכים כמו: שיעורי בית, שאפשר אחרי שפותרים אותם לבדוק אצל חבר אם צריך ורוצה עזרה – הופך לעיקר.

ואת הדברים שבטפל, למשל כאלה שנותנים מנוחה לאדם – כמו: כיוף עם חברים.
אם זה נעשה בגדר המותר וזה נותן כוח לאחר כך – [בהחלט הופך לעיקר]!

[שלב אחרון – לפי השעון]
"וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר" (פסוק י"א) לכל אחד יש חיים שונים, שעות עבודה שונות, אופי שונה ועוד…

כל אחד לעצמו יודע מה [הזמן הקצוב לו] ואת גבול היכולת שלו (מבחינת כוח) לעשות את העיקר בזמן מסוים.

שאר הזמן משאירים לדברים שצריך ולדברים שבטפל, אי אפשר בלעדיהם.

בקיצור: [לתכנן את הזמן] כך שיצא מינון טוב של נצרך, עיקר וטפל [שכולם יחד נעשים כעיקר].

[לסיכום]:
המשימה בעולם היא לחבר את הרוחניות לגשמיות ולא רק עשיית מצוות (שעוזרות לחיבור).

בהתחלה, כמו דוגמת הסמארטפון: צריך לנסות להיות [כמה שפחות תלותיים] בדברים שגשמיים שסובבים אותנו, דברים שאנחנו מרגישים שהם מעבר לנצרך.

בו בזמן להתנהג בכל אורח החיים בדרך ה´, לאט-לאט לסגל התנהגות שכל הזמן נחשוב איך אפשר לחבר לעיקר בעבודת ה´ כל דבר שאנו פוגשים בו בכל עת.

העניין האחרון לסגל את הזמן ה[מתאים לנו] לדברים של הכרח, טפל ועיקר לפי דרך ה´ – שאנו נתכנן בעצמנו.

ההיבט בנפלאות ה´ וההתנהגות בדרך ה´ בארץ החיים, זאת הדרך ל"קווה אל ה´" (פסוק י"ד) = הדרך לאמונה.

[המלצות]
דבר ראשון זה [לימוד]:
את יכולה ללמוד לבד או עם חברה לעומק נושא מסוים שקשור לשאלתך או לנושא אחר שתאהבי.

ישנם הרבה ספרים העוסקים בנושא זה ואזכיר כמה מהם, ממליץ לבחור ב[אחד או שניים באיטיות ולא להעמיס].
1.[חובת התלמידים] – מכוון את הדרך הטובה ביסודיות, קל להבנה וממש מומלץ!
2.[חפץ חיים שמירת הלשון (מקוצר/ארוך)] – מלמד כמה אפשר לחיות חיים נקיים וקדושים.
3.[ספר "מוסר יהודי לעומת מוסר נוצרי] לרבי אליהו בן אמוזג זצ"ל – יש שם פרק שלם הנוגע לשאלתך.
4.[בין הזמנים – הרב דוד סתיו] – נותן הסברים ודוגמאות כיצד ליהנות בימינו בצורה קדושה.
5.[ספר החינוך] – קל להבנה ומבהיר את המצוות ואת שורשיהן ומטרתן כמה שאפשר.
6.[אהבת חסד] – מלמד על חשיבות החסדים, על סוגיהם השונים וכיצד ניתן לעשותם.
7.[עיון בשו"תים או בשיעורים אינטרנטיים] – יש הרבה באינטרנט, אפשר לחפש ברב גוגל.

דבר שני זה [עשייה]:
להשתדל [לעשות חיים] תרתי משמע – לשמח ולשמוח!

מצד אחד לעזור לסביבה, לראות איפה אפשר לתרום את עצמך (כמובן, בצורה שלא תעכב את חייך).

מצד אחר להמשיך בחיים הרגילים שלך, לחשוב איך אפשר לעשות את מה שאת רוצה בצורה שתשמח את הקב"ה.
והכי חשוב – להשתדל לשמוח!

אלו דברים קשים אך זה העיקר המאמץ – ואת מתאמצת המון!
מאחל שיתקיים בך סוף המזמור "חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל-ה´" (פסוק י"ד).

אם משהו לא ברור או שאת רוצה להמשיך לשאול את מוזמנת לפנות אלי למייל:

דורון

dozkih@gmail.com