רוצה להתקדם רוחנית והבית מפריע

שאלת הגולש

שלום רב, אני בת 18 בערך ויש לי באמת שאיפות להתקדמות ולשיפור, אני נורא רוצה להתקדם ולהצליח בקיום מצוות.
יש לי בעיה מסוימת: הבית שלי דתי אבל לא מקפידים בו בהכל ואני כאילו מרגישה שזה חוסם אותי מלהתקדם. כאילו אני מתביישת ולא כי אני לא מאמינה בזה מספיק חזק אלא כי אני לא רוצה לבייש את ההורים שלי ולהוכיח אותם בצורה מסוימת. אני מודה מאוד לחינוך שהורי הביאו לי אבל יש דברים שצריך לתקן ובע"ה כשאני יתחתן ויקים בית אני ירצה לתקן אותם. אבל יש לי איזה פחד אני לא ממש יודעת להסביר אני כאילו מתביישת בהורי וכשבע"ה אני יעמוד לפני חתונה אני פוחדת להתבייש במשפחתי מול חתני לא יודעת אולי זה ממש לא נכון לעשות אבל אני באמת מרגישה התביישות. גם בכלל בבית אני די מתביישת לעשות כל מיני דברים כמו לברך בקול להתפלל אני מתפלל בצנעה שלא יראו אותי אני מנסה למצוא לזה פתרון הגיוני למה זה קורה לי- הבושה הזאת ואני פשוט לא יודעת… מקוה שהבנתם ותודה מראש תמר

תשובה

שלום לך תמר.
בשאלתך הזכרת כמה נושאים. הזכרת שאת נמנעת מקיום מצוות בצורה בולטת בבית כי את מרגישה שיש בזה מעין תוכחה להורים, כאילו הם לא מספיק טובים, לא מספיק מאמינים. הזכרת גם שאת מפחדת שבעתיד (הלא רחוק בעז"ה), כשתכירי את חתנך שמסתבר מאוד שהוא יתאים לך ויהיה אדם מאמין הרוצה לקיים קלה כחמורה תהיה לך איזו בושה בהורייך.
דבר ראשון, התחושות שלך הן אמיתיות מאוד. אדם אוהב את הוריו ולא רוצה לגרום להם איזו שהיא תחושה לא נעימה בשום דרך שהיא. זה פשוט וברור.
אני רוצה לחזק אותך בדרכך הטובה. אני הלכתי לישיבה גבוהה ללמוד והורי שאלו לא פעם מה יהיה עם מקצוע, מה עם הפרנסה וכו'. לפעמים קצת הפריע להם שאני מקפיד על דברים מסוימים (לדוגמא: אני משתדל לא להדליק נרות במקום שעוד אנשים מדליקים בו למרות שאני אשכנזי. כאשר אני אצל הורי אני מדליק בחדר שבו אשתי ואני ישנים. ההורים לא כל כך אהבו את זה כי המקום של הדלקת נרות הוא מקום מסודר, שמשגיחים שילדים לא יגיעו אליו וכו', והם לא רצו סתם להתחיל 'לפזר' את בבית. בכל זאת, דיברתי איתם והם הסכימו) אבל בסופו של דבר, בטווח של שנים, היום הם מאוד שמחים שבחרתי בדרך שבחרתי. לפעמים להורים קצת קשה בשלב הראשון לראות התחזקות כזו אצל הילדים כי, כמו שכתבת, זה נותן להם איזו תחושה שהדרך שלהם לא טובה לילדים, משהו כזה. אחרי כמה שנים הם רואים שהילדים מכבדים אותם ואת דרכם, לא מזלזלים בהם אלא באים ומוסיפים אל היסודות החשובים שהם קיבלו בבית עוד קומה. מגדילים את אותה האמונה, לא עוברים לאמונה אחרת אלא מגדילים את אותו הדבר. כאשר הם לומדים ל! ראות את זה כך הם מאוד שמחים. זה גורם להם להתחזק בעצמם וגם גאווה גדולה על שהדרך שלהם, הדרך שהם חינכו אליה, היא כל כך אמיתית עד כדי שהיא ממשיכה מעצמה. בעצם זה אומר שהם היו מחנכים טובים מאוד שהצליחו להפנים את עניין האמונה בצורה טובה מאוד. זה מקור לגאווה עצומה.
כמובן שאני לא יודע טיב היחסים שלך עם הורייך. האם את מסוגלת לדבר איתם ולוודא מהי הרגשתם. להסביר להם כיצד את רוצה את הדברים. אני חושב שאם את מסוגלת לעשות זאת זה הדבר הטוב ביותר האפשרי. את צריכה להבין שהדור הקודם גדל על רקע מסוים ואנחנו באנו מתוכו, מתוך מה שהוא הצליח להצמיח, ומשם אנחנו בונים הלאה. ההורים שלנו באו לארץ לא מפותחת וחיזקו אותה כלכלית, בנו את הגוף של המדינה. על גביהם מגיע הדור הבא ומחזק את הרוח של המדינה. זה תהליך שחשוב להבין אותו וחשוב מאוד, אם את יכולה, להסביר אותו להורייך.
גם אם את לא מסוגלת לדבר עם הורייך את צריכה להאמין שהליכה בדרכך בסופו של דבר תשמח אותם יותר מאשר תאכזב אותם. את תתחלשי בגללם את תהיי מתוסכלת ותרגישי שאת מפסידה בגללם. לא תוכלי להסתיר זאת מהם ואז גם להם יהיה תסכול, הדברים יתגלגלו הלאה וחבל. אם תתחזקי בדרכך הטובה למרות התחושה הראשונית שאולי איננה נעימה, בסופו של דבר תחושה זו תעלם והם ילמדו להכיר אותך בדרכך הטובה ולהעריך אותך. כתוב בגמרא שישנם שלושה דברים שאדם לא מקנא בהם. אחד מהם זה בנו. אדם לא מתקנא בהצלחת בנו אלא שמח עליה. זה כך גם בתחום הרוחני. אני מבטיח לך שכאשר הם יראו את החתן ירא השמים שתמצאי לעצמך ואת הדרך שבה את מחנכת את ילדייך הם ישמחו הרבה יותר מאשר יתאכזבו. אולי פה ושם תהיי להם ביקורת אבל את הדרך הכללית הם יעריכו הרבה יותר.
מכאן אנחנו מגיעים לנושא השני, החשש שלך מהכרות חתנך את הורייך.
תראי, את עומדת למצוא חתן שמתאים לך. מתאים לך פירושו אדם בעל ערכי מוסר בריאים ונכונים שיודע גם לראות את הטוב שבכל אדם, להבין אותו. כמו שאת מצפה שהוא יבין אותך, ידע להתמקד בטוב שבך ולא בחסרונותייך, כך את יכולה להמשיך לצפות ממנו לאותו הדבר לגבי היחס להורייך. אין לך מה להתבייש בהורייך. הם אנשים טובים. אני בטוח בזה כי הם חינכו אותך ואת נשמעת אדם טוב. מסתבר שזה בא מאיפה שהוא, לא?!
בעלך ילמד לראות אותם באור חיובי כמוך ולאהוב אותם על כל הטוב שבהם. אין לך בכלל מה לדאוג בזה. תתייחסי אליהם את ככה ואז גם הוא יראה את הדברים כך. לא ההורים שלו ולא ההורים שלך מושלמים. כאשר את מודעת לחסרונות של הורייך ומתייחסת אליהם בצורה בוגרת של אהבה וכבוד למרות החסרונות, בגלל כל הטוב שהם נתנו לך ובגלל שהם הורייך, את יכולה להיות סמוכה ובטוחה שגם בעלך יראה אותם באור הזה.
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,חברים מקשיבים,
ymvy@walla.co.il

כ באייר התשסד

קרא עוד..