שלום רב,
אני בתקופה מבולבלת בחיי ואני לא יודעת מה יהיה איתי ..אני יודעת שמקום מוצאי הרוחני הנוכחי הוא לא טוב ואני רוצה להתחזק ורק אין לי עם מי כל הסביבה שלי מקולקלת וחברותיי נשואות אני בת 23 ואני רציתי להתחזק ולא עלה בידי משום מה היה לי מספר של מדרשה וניסתי להתקשר ואין מענה . לקחתי גם מספר של חבורתא לנשים וגם שם אין צליל חיוג אני מרגישה שמשיים חלילה מונעים ממני ואני אכן רוצה .. בבית הכנסת בו אני מתפללת בערבי שישי אין לי סימפטיה עם שאר הנשים ואני מרגישה נלחמת במשהו שאין לי עזרה ואני מתחננת לבורא עולם שישלח לי מישהו כדי שאוכל להתחזק כי אני נופלת ומדרדרת .. הלב נאטם לי ואני לא מתפללת וזה נהייה קשה ,לקחתי על עצמי להתחזק אחרי יום כיפור ואני רואה שזה החזיק שבועיים ואני כ"כ מתביישת מבורא עולם איזה שקרנית איפה הבכי והתחרטות על מעשים .. אני מבקשת חברותא להתחזק ואני כותבת פה פעם ראשונה .. ואולי אפול על אוזניים קשובות . תודה רבה לעונים
שלום רב.
"וואו, איזה מקסימה" זה הדבר הראשון שעבר לי בראש כשקראתי את השאלה שלך.
מבטיחה לך – עומדות לי דמעות בעיניים (וזה לא קורה לי הרבה).
בטח את חושבת – ´אוף. עוד פעם המשיבים האלה של חברים מקשיבים. סתם הופכים את כולם לצדיקים, אומרים לנו כל הזמן שאנחנו נפלאים כדי שלא נתבאס´
אז נכון, את צודקת.
אני באמת לא רוצה שתתבאסי מעצמך.
אבל אני גם באמת חושבת שהדברים שכתבת הם מדהימים.
איזה רצון עז וכנה יש לך להתקדם, להשתפר, להתקרב אל ה´.
כולך בערפל, מרגישה שלא משנה מה את מנסה בכדי להתחזק לא הולך – אבל את לא מפסיקה לנסות, לא מפסיקה לצעוק – ´אבא, שלח לי יד, אני רוצה להגיע עד אליך´!
תגידי לי – מה יותר ´התחזקות´ מזה? מה יותר מתוק מזה?
כל עוד כואב לך שאת רחוקה (או יותר נכון, פשוט לא מספיק קרובה) – סימן שאת בריאה בנפשך ונשמתך.
וכל עוד הנר דולק – אפשר לתקן.
בדיוק אתמול (כנראה זה היה במיוחד בשבילך – תראי איך ה´ מגלגל דברים) למדתי בבית מדרש* שאני משתתפת בו תורה של רבי נחמן על מניעות.
מה זה ´מניעות´? זה בדיוק מה שאת מרגישה עכשיו!
את רוצה להתקרב, ולא מצליחה – יש כל מיני דברים שמונעים ממך. מכל כיוון שאת מנסה להגיע, יש מחסומים בדרך.
אז תראי מה ר´ נחמן כותב (לקטע במלואו – http://breslev.eip.co.il/?key=382):
[´כי מי שהוא הולך בגשמיות כל ימיו, ואחר כך נתלהב ורוצה לילך בדרכי השם יתברך, אזי מידת הדין מקטרג עליו, ואינו מניח אותו לילך בדרכי השם יתבך, ומזמין לו מניעה´]
עד כאן נשמע לך מוכר?! בואי נראה מה ה´ עושה עם המניעה הזו…
[´והשם יתברך חפץ חסד ומסתיר את עצמו כביכול בהמניעה הזאת. ומי שהוא בר געת הוא מסתכל בהמניעה ומוצא שם הבורא ברוך הוא´]
ואוו! ה´ הוא בתוך המניעה! ה´ נמצא בתוך הערפל (מכירה את השיר של שולי רנד ´אל הערפל´?)
נשמע מדהים, לא?!
אבל מה זה אומר?
יש לי כמה תשובות לזה (ואם תרצי גם אכתוב לך אותן), אבל אני חושבת שכדאי שאת תמצאי את התשובה שלך – איך [את] מוצאת את ה´ בתוך המניעות האילו? איך דווקא מתוך הקושי הזה, את מתקרבת אל הקב"ה?
אני יכולה לתת לך רשימת עצות מעשיות (למשל – ללמוד מספרים* לקבוע חברותא עם חברה – אפשר ללמוד גם עם חברות נשואות, מנסיון* להתמיד בתפילה, גם אם קצרה* לקבוע זמן להתבודדות* לקחת על עצמך התחזקות בתחום מסויים, למשל – צניעות, כשרות, לשון הרע ובו להתמיד ולדבוק – זה מקרין על הכל),
אבל, מעבר לזה שנראה לי שיש לך תשובות יותר טובות משלי – האמת היא שפשוט לכל אחד יש את הנתיב המיוחד לו אל ה´, וכל אחד צריך למצוא את הנתיב הזה, ולעבור את המניעות שיש שם בדרך – ´כי שמה האלוקים´.
הוא שמה, והוא גם כאן, קרוב בתוך הלב.
והכי חשוב – תני לעצמך קרדיט, אל תספרי רק את כל הדברים שאת ממש על הפנים בהם, תחפשי במה כן התקדמת, אילו נקודות חוזק יש לך, אילו נקודות טובות יש לך (´נקודה טובה ועוד נקודה טובה, ועוד מעט ואין רשע…´ – עוד שיר של שולי רנד, שצריך ללמוד תורה של רבי נחמן בשביל באמת להבין אותו).
צריך לתת הרבה כבוד למעשים קטנים, להתקדמויות קטנות – הן שוות זהב בעיני הקב"ה (אם את לא מאמינה לי, את יכולה לבדוק מה כותב על זה הרב וולבה ב´עלי שור´ או ה´מכתב מאליהו´ ועוד רבים, טובים וגדולים ממני… – מהם למדתי את זה :-))
מתפללת עלייך (שזה לא מונע ממך להתפלל על עצמך),
מקווה שסייעתי במשהו (אשמח לענות עוד, אם יש עוד שאלות או הרהורים)
חני, חברים מקשיבים.
hmt@shoresh.org.il