ראשית אפתח ואומר שאני גיליתי את האתר שלכם במקריות, אך אני כל כך שמחה שאתר כזה קיים!!! אינכם יודעים עד כמה זה עוזר לנו בני הנוער לשאול שאלות בנושא הדת שלפעמים התשובות עליהן יכולות להיות כל כך תמוהות, אך אני פשוט מודה לכם באופן אישי ומקרב לב על עצם המחשבה של הקמת אתר שכזה! כעת אגש לשאלתי.
אני בת 16.לפני חצי שנה,שמרתי על "קול באשה ערווה", וכן לא רקדתי בפני בנים. על הדבר הזה שמרתי והקפדתי במשך כ-4 שנים. במהלך אותן שניםאפשר לומר שהתקשתי מאד. אלוקים חנן אותי בכשרונות של שירה וריקוד, ואת שניהם אפשר לומר שגם גזל ממני בצורה זו או אחרת. יש כאלו שיאמרו שביכולתי להופיע בפני נשים בלבד, אך הדבר העלה חרס. אני בסה"כ בת 16 ולא רק, אלא שגם אני מתגוררת במקום שלא מאפשר הופעות מסוג זה. כיום,אני נמצאת בלהקה שמכילה גם בנים. הלהקה זו אני מופיעה בשירה וריקוד,ולפעמים אני גם נאלצת להתלבש בצורה לא צנועה כלל. התחברתי מאד לאנשים שנמצאים בלהקה,בפרט שאני עוסקת בתחום שכל כך מוצא חן בעיניי ומושך אותי. הוריי מתנגדים לכך מאד, ואחיותיי הגדולות שהן חרדיות כל הזמן אומרות לי שעליי לפעול לפי השכל ולא לפי הרגש.שיצר הרע משתלט עליי,ושעליי לדחוק אותו הצידה. שהחברה שבה אני נמצאת מזיקה ופוגעת. יש סיכוי רב שהן צודקות אך איניני יודעת מה לומר… כתוצאה מכך,אני נכנסת למצבים של דיכאון ואני לא יודעת מה לעשות. יש לי לפעמים רצון פשוט להעלם מן העולם הזה כי יש בו ניסיון כל כך עצום וגדול שאינני יודעת אם אוכל לעמוד בו. המצב הזה כל כך קשה לי כי כל אחד מטיף לי מצד אחר,האם יש משהו שיוכל לעזור??! אשמח מאד לקבל תשובה כי מצבי דיי נואש. בכבוד רב,הודיה.
הודיה יקרה.
תודה על המילים החמות לגבי האתר שלנו. מאוד משמח ומחזק אותנו לשמוע שהדברים מועילים ועוזרים.
במכתבך העלית קושי גדול ואמיתי להתמודד עם "קול באשה ערווה". אכן הדבר לא קל בכלל, ובמיוחד אצלך כשהתברכת בכשרון בתחום זה אותו את רוצה לנצל. ובאמת את עומדת בפני ניסיון לא פשוט ואת אפילו מעידה על עצמך שכאשר שמרת על "קול באשה" היה לך קשה מאד. נכון. החיים שלנו רצופים בניסיונות ובקשיים שעלינו להתמודד אתם. ולכל אחד הקב"ה מועיד ניסיונות מסוימים הפוגעים דווקא בנקודות שהכי נוגעות ללבו –כדי לבחון את האדם אם יעמוד בניסיון ולתת לו שכר טוב על עמידתו זו, כמו שלאברהם ניתן ניסיון העקידה שפגע דווקא ביקר לו מכל- בבנו שנולד לו בזקנותו ועצם עמידתו בגבורה בניסיון הקנתה לו שכר טוב ולזרעו אחריו, כך גם אנו נדרשים לעמוד בניסיון ובכך לעשות את עיקר ייעודינו בחיים –לעבוד את ה'.
תגידי- אבל זה קשה מידי! נכון- הניסיונות אינם קלים- כי אם היו קלים לא היו נחשבים לניסיונות, הקב"ה בוחן אותנו באהבתנו אליו. יש מצווה קשה במיוחד- אבל דווקא היא מראה את נאמנותינו לה' ולמצוותיו: המצווה היא מצוות אהבת ה': "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך.."- בכל לבבך- בשני יצריך: צריך לעבוד את ה' גם ביצר הטוב וגם ביצר הרע. גם כשיש לי רצון לשיר ולרקוד והאפשרות הקיימת זה רק בחברה מעורבת- גם אז צריך להמשיך ולעבוד את ה' ולשמור מצוותיו, וזהו הניסיון הגדול שאת עומדת בו. ומנין לך שאכן בכוחך לעמוד בו? ראשית את יכלה לשאוב כוח מניסיון העבר שלך, הרי את מעידה על עצמך שבמשך ארבע שנים (!) הצלחת להקפיד על "קול באשה" אפילו שהיה לך קשה- את עמדת בכך! כל ניסיון הוא קשה ודורש ובאמת- כי העולם הזה אינו עולם תענוגות אלא עולם של עמל ועבודה קשה, אך יש לדעת ש"אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו", כלומר לא נותן ניסיונות סתם כדי להציק ולהתגרות באדם, לא נותן ניסיונות שאי אפשר לעמוד בהם- אלא לכל ניסיון שהקב"ה נותן הוא נותן בצדו את הכוחות והיכולת להתמודד אתו ואני בטוחה שגם לך יש את הכוחות הללו מכיוון שכבר הצלחת ועמדת בעבר בניסיון זה. יתכן- שעכשיו באמת יותר קשה מבעבר כי עכשיו, כשתרצי לשמור על "קול באישה" תצטרכי גם להתנתק מחברי הלהקה שהתחברת אליהם, ואולי גם תצטרכי לעמוד בלחץ שיפעילו עליך החברים בלהקה או בלחץ של מעריצים מהקהל, ויתכן שגם ידברו עליך מאחורי גבך או בפניך ויגידו עליך כל מיני דברים ואת עצמך תרגישי חנוקה ויהיה לך קשה אבל אם תסתכלי על כל המצב בעין חיובית וטובה, וכמו שידעת להכיר טובה על האתר שלנו תדעי גם להכיר טובה לעצמך שהצלחת ועמדת בניסיון ואת עושה את רצון בוראך וזוכה לקיים ממש את "בכל לבבך" ולהקריב למען אהבת ה' תוכלי לקבל זאת גם באהבה עם כל הקושי שבזה.
הודיה יקרה- את יכולה כעת לשמח את ה', הדבר קשה ואולי אפילו קשה מאד אבל את מסוגלת! אם ה' העמיד אותך בניסיון כזה את מסוגלת! ואני מאחלת לך שמלבד הצלחה בניסיון הקשה הזה, לא תתייאשי ותצליחי למצוא אפיקים מותרים לכשרונות שהתברכת בהם. אולי תוכלי לנסות ולהקים בביה"ס מקהלה או חוג מחול/ תנועה. או אולי תציעי את עצמך לבתי ספר כזמרת להופעות לבנות בערבים שונים כגון מסיבת פורים, מסיבת סוף שנה, ערב בת מצווה וכד' . אולי גם תפני להורים של ילדה בכתה ו' ותציעי להופיע לפני החברות בבת מצווה של הבת, יתכן ויקבלו את פנייתך בשמחה כיוון שהיום אנשים מחפשים הרבה רעיונות מקוריים וחדישים- שיהיו אהובים גם על הילדים.
למרות שאת צעירה את יכולה בהחלט להתחיל לפתח לך קריירה בתחום ואולי דווקא כשאת בגיל בו ההורים עדיין מפרנסים אותך את יכולה להרשות לעצמך לעשות הופעות במחירים מוזלים וכך יכירו אותך וכשתגדלי כבר תהיי מוכרת ויזמינו אותך. ניתן כמובן גם להופיע בבתי חולים- לארגן הופעות לבנות בלבד עם צוות של אחיות. הדבר מרומם ומוסיף מאד במיוחד לילדים עם מחלות סופניות כמו סרטן וכד'. אני בטוחה שכשתעמדי מול הדרך שבחרת ללכת בה- דרך של קדושה וטהרה, תוכלי גם לחשוב על יותר רעיונות לפיתוח כשרונך בדרך מותרת ויתכן גם שתגלי שהיכולת שלך להיפתח לקהל ולהביא את כולך בהופעה גדלה פי כמה כאשר את מופיעה רק בחברת בנות- ולא קיימות המחיצות הסמויות שקיימות כשמופיעים גם לפני בנים (מצב, שמעצם טבעו יוצר מעין מתח מיני סמוי שגורם למשהו קצת פחות אמיתי ופנימי להופיע). אני מאחלת לך הרבה הצלחה בכל ההתמודדויות שאת צריכה לעבור וגם מאחלת לך שתוכלי באמת לשמוח במעשייך.
לסיום אספר לך על דפנה חסדאי, שאולי שמעת עליה- היא היתה בעבר לא דתית ועם הזמן חזרה בתשובה- גם היא כמוך התברכה בכשרון ריקוד ושירה ועסקה בזה לפני חזרתה בתשובה. לאחר שחזרה בתשובה החליטה שאינה מופיעה יותר לפני בנים. אין לי ספק שהדרך שהיא עברה היתה לא קלה והיה עליה להיות אמיצה בהחלטתה על מנת לא למעוד- אך ב"ה כיום היא זמרת מצליחה ואפילו הוציאה כמה קלטות. היא מבוקשת מאד בערבים שונים שמארגנים מתנסי"ם (ערב פורים, ערב יום העצמאות וכד') וגם מבוקשת בקרב בנות האולפנות והמכללות שרוצות הופעה יפה ואיכותית. אז הרבה הצלחה ורק טוב, ואולי גם אני אזכה לשמוע אותך בעתיד. בתקווה שהדברים דיברו אל ליבך ובתפילה שה' יתן לך המון כוחות לבצע את השינוי בקלות ובמהירות.
יעל, חברים מקשיבים
נ.ב אם תרצי לשוחח איתי אישית את יכולה לפנות לחברים מקשיבים ולבקש את הטלפון או כתובת האימייל שלי.