שאלה בתנ"ך

שלום לך,
מצינו בתלמוד ירושלמי (מסכת סנהדרין פרק יא דף ל טור ב /ה"ה)
"יהונתן בן גרשום בן מנשה את מוצא בשעה שבא דוד ומצאו שהוא עובד עבודה זרה, אמר לו [דוד המלך]: 'אתה בן בנו של אותו הצדיק ואת עובד עבודה זרה?!' אמר לו [הנער]: 'מסורת בידי מאבי אבא מכור עצמך לעבודה זרה ואל תצטרך לבריות'. אמר לו [דוד המלך]: 'חס ושלום לא אמר לך כן – אלא מכור עצמך לעבודה שהיא זרה לך, ואל תצטרך לבריות'. כיון שראה דוד שהיה הממון חביב עליו, מינהו קומיס תיסוורין על בית המקדש. הדא היא דכתיב: "ושבואל בן גרשום בן מנשה נגיד על האוצרות". שבואל – ששב לאל בכל כוחו. נגיד על האוצרות – שמינהו קומיס תיסוורין על האוצרות…".
כמו כן מצינו מדרש נוסף (במדבר רבה (וילנא) פרשה כא ד"ה יד וידבר משה)
"וידבר משה אל ה' לאמר יפקד ה' אלהי הרוחות כל מי שמבקש צרכי צבור כאלו בא בזרוע, יפקד ה' מה ראה לבקש הדבר הזה אחר סדר נחלות אלא כיון שירשו בנות צלפחד אביהן אמר משה הרי השעה שאתבע בה צרכי אם הבנות יורשות בדין הוא שירשו בני את כבודי אמר לו הקב"ה "נוצר תאנה יאכל פריה". בניך ישבו להם ולא עסקו בתורה, יהושע הרבה שרתך והרבה חלק לך כבוד והוא היה משכים ומעריב בבית הועד שלך, הוא היה מסדר את הספסלים והוא פורס את המחצלאות הואיל והוא שרתך בכל כחו כדאי הוא שישמש את ישראל שאינו מאבד שכרו. קח לך את יהושע בן נון לקיים מה שנאמר נוצר תאנה יאכל פריה".
זאת אומרת נכדו של משה רבינו טעה בהלכה שלימדו אביו (שלא למד כראוי) ופירשה לא נכון וממילא הגיע לטעות זו.
הנביא שכתב את הפסוק רמז לנו בו שמדובר בבן בנו של משה רבינו לענ"ד יש לנו ללמוד מזה מספר דברים:
א. יש לשנות דברים ברורים לתלמידים כפי תפיסתם (על הרב להיות עם ה"יד על הדופק" לגבי כל תלמיד מה הוא צריך פירוט על מנת שלא יבוא לידי טעות).
ב. גם גדולי ישראל לא יכולים להגיד אני יושב בביתי ותורתי תגן עלי ותשמור על ילדי – אלא יש להתאמץ בחינוך ובהעברת התורה לדור הבא.
ג. וע' בב"ב (קט:) אר"א לעולם ידבק אדם בטובים, שהרי משה שנשא בת יתרו יצא ממנו יהונתן בן גרשום (שהיה כומר לע"ז), אהרן שנשא בת עמינדב יצא ממנו פינחס (שו"ת יביע אומר חלק ה – יו"ד סימן י ד"ה ג. אולם).
לסיכום: היוצא מכאן שייחוס אינו תעודת ביטוח (ויש לכך מקורות רבים בתנ"ך) – אלא האב שישקיע בבנו, והבן שישקיע בלימוד שלומד מאביו זוהי הערובה היחידה להמשך בדרך התורה והמצוות.
בברכת קיץ טוב
שלמה, חברים מקשיבים