שחיה נפרדת – בשביל מה?

שלום לך מדריכה,
שאלתך שאלה טובה. אכן קשה לאנשים להשתנות ולשנות ממנהגם וללכת לשחייה נפרדת, לאחר שהתרגלו לשחות מעורב וזה אף כיף להם.
ראי, לדעתי החניכות שלך הן ילדות גדולות ובוגרות. אפשר לפתוח איתן את הנושא של היחס בין בנים ובנות בפרט, וצניעות בכלל. זו משימה כבדה רבת אחריות, אך עם תוצאות נפלאות. הסבירי להן שהתורה מאוד מבינה את ליבן של הבנות שרוצות להנות, ושמחה שהן נהנות (הנה, אנחנו מברכים בחודש ניסן "אשר ברא בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם"), אך חשוב לה מאוד לשמור על אישיותן הפנימית. אכתוב לך מספר נקודות, שב"ה יעזרו לך.

עולמנו עולם חיצוני הוא, הכל נשפט על פי החיצוניות, (ויש לכך דוגמאות רבות). האם זה כל האדם? האם אין לנו עולם פנימי? האם אדם רשע וחתיך, טוב מאדם טוב ומכוער? לפי מה הן יתחתנו בעתיד? הצניעות ביהדות נובעת מרצונה, שהאדם יתייחס אל עצמו ואל אדם שני כפי שהוא, ולא לפי חיצוניותו. דהיינו, היהדות, שבה העיקר הוא העומק הנפלא האמיתי העצמי של האדם, ולא החוץ המשתנה שבו, היא קבעה שעלינו להתרחק מלמכור את חיצוניותנו, ולהתעסק בפנים, שבסופו של דבר משפיע גם על החוץ (זאת בניגוד למערב ולנצרות, שאצלם העיקר זה כיצד יראו בפני אחרים, ולא כיצד יהיו אנשים איכותיים יותר מבחינה אנושית ורוחנית).
היהדות עוסקת ב"אני" האמיתי. מי אני? יש לי נשמה, מה זה אומר לי? יש לי עולם פנימי עמוק ויפה, הרבה יותר מהחיצוניות שלי. אנו רוצים לבנות עולם הקשור אחד לשני בצורה אמיתית, שמתיחסת לאופי האדם , לא לחיצוניותו. אידיאל זה, כמו הרבה מהאידיאלים ביהדות, אינו קל כלל, ודורש בגרות ועוצמה רבה. אך שווה להתאמץ בו, כי טוב רב טמון בחובו.
כעת, בין בנים לבנות קיים מתח תמידי, שגורם לכל צד להדגיש ולייצא את חיצוניותו, ולחפש בשני את חיצוניותו, ולא את פנימיותו. אין זו צורת חיים של אישיות יפה, עולם עמוק אישי ונפלא, אלא של צורה, לבוש, והתנהגות כלפי חוץ יפים. בפרט במקום שלא הולכים צנוע, הכל נהיה חיצוני ומצועצע. אמרי להם, שלא כמוהן, הבנים אינם רואים בהם אדם, אישיות, אלא אוביקט, חפץ, משחק, שאפשר להנות ממנו! אם הן היו יודעות מה בנים מחפשים בהן כשהן לא צנועות הן היו מתחלחלות!! וזו לא הגזמה! יתכן והן חשות שמתייחסים ליופיים החיצוני, אך עליהן לדעת שהבנים מביטים עליהן ונהנים מהם בלבד, ועוברים להסתכל על הבאה בתור. הן אף פעם לא ישיגו אהבה אמיתית של בן בצורה חיצונית, רק תאווה.
יתכן והן יאמרו לך, מה את רוצה מאיתנו?, אנחנו לא מחפשים שום בן, רק לשחות בסבבה, בשעות נוחות וכדו'. ראשית את יודעת אם זה נכון או לא. שנית, אמרי להן, בעדינות או בחריפות, לפי אופיים, שבתכל'ס זה פריצות!. אולי הן לא חשות בכך, אך הבנים כן. נכון, זו לא בעיה שלהן אם בנים מסתכלים עליהן, אך אם הן מושכות אותם באופן שיכלו אחרת, דהינו לבוש חשוף, או בריכה מעורבת, אז הן מחטיאות אותם בעבירה שמהתורה:"ולא תתורו.. ואחרי עינכם". וה' רוצה שבנותיו לא יחטיאו את בניו- האחים שלהן. ה' אוהב עוד יותר את מי שעוזר לו לשמור על בניו.
לדעתי, כיון שהן בוגרות, עליך לומר להן, שהן הבוסיות על החיים שלהן, הן יחליטו מה לעשות. ה' מבקש מהן שיעזרו לו לשנות ותקן את העולם כולו, לעשותו טוב יותר מבחינה פנימית, ולתת את המקום הנכון לחיצוניות. הן יכולות לעזור, ויכולות להרוס. האחריות בידן בלבד.
אמליץ לך לסיום להסתכל בעוד תשובות הקשורות לנושא באתרנו. וגם לעיין בספרים שעוסקים בכך, כותנות אור וכדו'.
כל טוב ובהצלחה
אסף
חברים מקשיבים.