שמיעת שירים שמנוגים בכנסיה

שלום רב,
השירה במהותה היא דבר פנימי ועמוק החושף ומגלה את רבדי נפש האדם – ולא לחינם רבים האנשים המחברים לשירה יפה ומושכת. ומצאנו בדבריו של רבי נחמן מברסלב: "כל חוכמה וחוכמה – יש לה ניגון וזמר משלה" (פיתגם עתיק אומר: "אם יש את נפשך לדעת את מהות השירה, לך ונדוד אל ארץ מולדתו של המשורר").
חלק מעבודת המקדש היתה מוזיקה. בגלל מהותה הפנימי הגבוהה למדו אותה הלויים מגיל 25 ועד גיל 30 ("האקדמיה למוזיקת בית המקדש") המוכשרים החלו לנגן ואלו שלא הצליחו היו השוערים. היו דינים רבים (כגו' עיקר המוזיקה בפה, אלו כלים מותרים, כמה מכל סוג ועוד עיין במשנה תורה לרמב"ם הלכות כלי המקדש פרק ג). המוזיקה לא היתה סתם ליופי היתה לה מהות פנימית גבוהה בעבודת ה' בבית המקדש.

על כן בבואנו לשמוע שיר: קודם כל עלינו לבדוק לאילו מקורות אנחנו מתחברים ומאיזו חכמה נלקח השיר הזה? ממילא לאיזו חשיפה אנחנו רוצים לחשוף את נפשנו. הרי איננו רוצים לחשוף את הנפש ביודעין לעבודה זרה או גילוי עריות או שפיכות דמים אף אם המנגינה יפה.
וכך נפסק להלכה: שאין לשמוע כלי שיר של עבודת כוכבים (יורה דעה קמ"ב ט"ו).
לכן אין לשמוע שירי כניסיות אפילו להנאה בלבד.
בברכה התורה שנקראת שירה*,
שלמה, חברים מקשיבים.
shlomo@makshivim.org.il.

* "ועתה כתבו לכם את השירה".- ויהי רצון שנזכה לומר לפניו שירה חדשה בזמן קריב אמן.