ערב טוב מחילה על זמנכם היקר, שאלתי היא כזאת מה קורה כאשר בן אדם מתחיל לפגום בברית אבל לא יצא ממנו זרע (אני מצטער על הבוטות) מה קורה כאשר בן אדם מתחיל לאונן אבל לא יוצא ממנו זרע , זאת אומרת שהוא פרש באמצע המעשה, האם יש עליו חטא? ואם כן איזה ואיזה תשובה מועילה בדבר? אשמח שתפרסמו את השאלה אך לא את שמי בבקשה!
שלום.
אנו מצרפים תשובות שכתבו לך 2 חברים ולאחריהם כמה קישורים והמלצות:
1) שלום לך.
ראשית אתה לא צריך לבקש סליחה על הזמן שאתה לוקח מאתנו. בשביל זה אנחנו כאן.
ולעצם שאלתך ברמה הלכתית כל אוננות גם כזו שלא מביאה לידי השחתת זרע אסורה. הגאון רבי משה פנשטיין בשו"ת אגרות משה (סימן ס"ט) מסביר שבכל הקשור להרהורי עברה (ולענינו אוננות) עוברים על שני איסורים אפשרים:
1. האיסור של "ונשמרת מכל דבר רע", כלומר כל פעולה (הסתכלות, נגיעה, הרהור) שיכולה להביא לידי השחתת הזרע אסורה.
2. האיסור של "לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם",כלומר גם אם הפעולה בסופו של דבר אינה מביאה לידי השחתה היא אסורה לכשעצמה .
היוצא מכל הנ"ל שפתרון בו נקטת עד עכשיו הוא עצמו בעייתי. אבל תדע שעצם הריסון העצמי אפילו הקטן הוא שלב בחזרה בתשובה שלך. עכשיו שאתה מבין שהאוננות היא לא פתרון בעז"ה תצליח ותתגבר על היצר שמסית אותך. מקובל להגיד בשם תלמדי הגר"א שבכל העינינים של שמירת הברית צריך לשים פחות דגש על סור מרע ויותר על העשה טוב. אל תוותר! תסתכל קדימה על העתיד. מה שהיה היה! מבחינתך נפתח עכשיו דף חדש. יצרעא דעריות הוא אחד מן הכוחות החזקים והחיובים שיש באדם שכן בלעדיו לא היינו מתחתנים ומקימים משפחות. אלא שמאחר ומדובר בכח חזק, ניתוב שגוי שלו עלול להביא לידי אסון. עכשיו המטרה שניצבת מולך היא להחזיר את אותו כח חיובי למקומו. העצה של חז"ל לשמירת קדושת הברית היא ללמוד תורה. אפשר לקבל את העצה כפשוטה ופשוט ללמוד (שזה תמיד טוב לעשות). לעניות דעתי לחז"ל יש עוד רובד בעצה זו. חלק מהקושי בלשמור על טהרת הברית היא הקירבה למסיטים שנמצאים סביבנו ומושכים אותנו להרהור בדברי עברה. ניתוק מאותה סביבה היא שנותנת אורך מחייה לחזור ולהשתקם. כאשר חז"ל הציעו לעסוק בתורה הם בעצם הורו לאדם להתנתק. עצתי אליך שתמצא לך איזשהוא עיסוק חיובי שינתק מהשיגרה של החטא. התנדבות במוסד עזרה לזולת הם דוגמאות לעיסוקים כאלה. בנוסף אם תתחיל לעסוק בעשייה חיובית אתה תרויח את אותה שלמות נפשית שהחטא לקח. אל תוותר לעצמך תמשיך הלאה, הקב"ה פותח שער לדופקי בתשובה.
שלך
אביעד, חברים מקשיבים
2) שלום,
דבר ראשון, בודאי עדיף לא להשלים את החטא. לפעמים יותר קשה להפסיק באמצע מאשר לא להתחיל וזה טוב שאתה מצליח!
בכל אופן, למרות שאין במעשה הוצאה של זרע יש בו בעיה. לדעתי משתי סיבות:
1. הרהור עבירה ומחשבות לא נקיות הם בעיה קשה- וחז"ל גילו לנו שלפעמים הרהורי עבירה קשים מעבירה. (בהקשר של חטא זה פסקו רבים שגם לנשים יש איסור למרות שלא שייך לגביהן מה ששאלת).
2. הניסיון מראה שהיצר ובמיוחד היצר הזה- מנצח! מאוד חשוב שלא להגיע למצב של עימות מולו.
הכיצד?
התחושה שהאדם בדרך כלל מחפש למצוא בחטא הזה זה תחושה של שחרור, פורקן. ולמרות שבסוף יש במיוחד תחושה של מפח נפש האדם חוזר לחטא הזה מאותה הסיבה. יכול להיות שאצלך הסיבה שגורמת לך לרצות לחטוא היא קצת שונה, אבל ההצעה שלנו היא כללית ויכולה להתאים לכל סיבה.
יש לי בשבילך משימה: אתה צריך לחשוב על דברים שגורמים לך להרגשה טובה, הייתי אומר הרגשה של "מלאות". זה יכול להיות סוג של מוסיקה, משהו שאתה אוהב לקרוא, לכתוב וכולי…
הרעיון הוא שאתה צריך להקדים את היצר- ולפני שהוא מתחיל "לשגע" אותך אתה נותן לגוף שלך את התחושה שהוא מחפש להשיג דרך החטא.
עכשיו, לפני שאתה הולך לישון או בזמן אחר שהוא מועד לפורענות פשוט תעשה משהו שממלא אותך, משהו שאתה אוהב.
כמו שכתבתי ב- 2, היצר הזה הוא חזק ובמלחמה הזו יותר קל להפסיד ולכן הפיתרון שכתבתי מנסה לא להיכנס למלחמה אלא לעקוף אותה.
דבר אחד ברור: להתחיל את המעשה ופרוש באמצע, כדבריך, זה ממש כניסה לשדה הקרב ואפילו אם זה מצליח יום, יומיים ואולי אפילו חודש. יש סיכוי די סביר, הייתי אומר שבסוף תיפול…
כל יום שאתה מצליח זה כבר טוב. יש סיכוי שתיפול (כמו כולם) אבל זה אפשרי לצאת מהמעגל הזה וכמעט כל בחור עבר את המאבקים האלו. המון בהצלחה!
הייתי ממליץ לך לקרוא את ספרו של הרב יהושע שפירא בנושא- "אשיב ממצולות".
אמתי, חברים מקשיבים
תוספת: כדאי מאוד לעיין בספרים העוסקים בתמודדות בעניין – טהרת הברית של הרב אבינר, והייתם קדושים וכן אשיב ממצולות שהוזכר קודם. אפשר גם להתקשר לקו עצת נפש לייעוץ אישי אנונימי- 026541899. יש עוד תשובות שלנו בכתובת הבאות, ואם תשלח לנו ישירות את האימייל שלך נצרף לך עוד כמה תשובות בנושא:
https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=33601
https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=33046