שרות לאומי או גיוס לצבא?!?

שלום וברכה!

עדי, ליבי נתמלא עונג כשקראתי את שאלתך ממנה עולה רצונך הגדול והכנה לתרום לטובת החברה והמדינה. יתכן כי דברי נראים קצת משונים שכן לכאורה כולם עושים זאת – לצערי הרב, במילים עדינות, לא כולם חפצים בעשיית דבר אשר הוא לא לתועלתם האישית. יתר מכן, רבים עושים כל שביכולתם על מנת ל התחמק מן השירות בקודש. ב"ה, שמחתי לקרוא שיש עוד רבים קדושים וטהורים אשר לבם נכון לעשות את המלאכה של בניין ארצנו – תפארתנו.

[מדוע לא ללכת לצבא]

אין בכוונתי להיכנס לדיון בעניין המחלוקת האם שירות לאומי מותר או לא, לעניות דעתי העומד בבסיס מחלוקת זו הוא היחס למדינת ישראל ומפעליה – לדידי, על פי רבותי מציאות זו היא לכתחילה וחשובה ביותר.

אחת הבעיות בשירות צבאי היא החזקת כלי נשק – כתוב בתורה: " לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה" (דברים כב, ה), מתרגם אונקלוס: " לא יהי תקון זין דגבר על אתא…" (שם) וכן כתוב בגמרא: רבי אליעזר בן יעקב אומר: מנין שלא תצא אשה בכלי זיין למלחמה? ת"ל: לא יהיה כלי גבר על אשה…" (נזיר נט, א). רש"י בפירושו על הגמרא, ד"ה ´תלמוד לומר לא יהיה כלי גבר על אשה´, מוסיף: " וזה שמצינו ביעל אשת חבר הקיני שלא הרגתו לסיסרא בכלי זיין אלא כמו שנאמר ידה ליתד תשלחנה" (שם). וכדברים אלו פוסק הרמב"ם: "לא תעדה אשה עדי האיש כגון שתשים בראשה מצנפת או כובע או תלבש שריון וכיוצא בו…" (הלכות עבודת כוכבים יב, י). הכסף משנה (רבי יוסף קארו) מציין שהרמב"ם פסק כרבי אליעזר בן יעקב: "ופסק רבינו כראב"י שמשנתו קב ונקי" (שם) וכן פסק בשו"ע (יו"ד קפב, ה).

מנגד, אומרת המשנה: "… במלחמת מצוה הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה… " (סוטה ח, ז), לכאורה מדברי המשנה עולה כי לא בלבד שאין איסור אלא שכך צריך לעשות, הרש"ש כותב: "במשנה… משמע דגם נשים יוצאות למלחמה וחדוש הוא ואולי אינן יוצאות אלא לבשל ולאפות וכדומה לצורך הגברים אנשי המלחמה". הרמב"ם פסק כפשט המשנה (הלכות מלכים ז, ד), יחד עם זאת על פי מה שכתב הרמב"ם בהלכות עבודת כוכבים (לעיל) נראה שהפירוש הנכון לדבריו הוא כרדב"ז שכתב: "ברייתא כלשון רבינו אלא דקשה וכי דרך הנשים לעשות מלחמה דקתני וכלה מחופתה והא כתיב כל כבודה בת מלך פנימה ויש לומר דהכי קאמר כיון דחתן יוצא מחדרו כלה יוצאה מחופתה שאינה נוהגת ימי חופה ואפשר [דבמלחמת מצוה הנשים היו מספקות מים ומזון לבעליהן] וכן המנהג היום בערביות (שם). בנוסף, יש שהסבירו שמדובר במליצה: וצריך לומר דאין הלשון בדוקא, אלא הוא על דבר מליצת הכתוב (יואל ב, טז) ´יצא חתן מחדרו וכלה מחופתה´, והכונה שנשבתה כל שמחה עד שהכלה שבה מחופתה לביתה מפני שחתנה יוצא למלחמה (תורה תמימה הערות דברים פרק כ הערה לו).

כל האמור לעיל הוא לעניין לחימה, אולם בתפקידים שאינם קרביים נראה שאין איסור בדבר וכך מסבירים הרש"ש הרדב"ז ועוד את המשנה ואת הרמב"ם. הרב אליעזר יהודה וולדינברג (הציץ אליעזר)זצ"ל כתב בהלכות מדינה שגם תפקידי עזר אסורים: "ואם מלשון זה של הגמרא אפשר לדחוק ולומר שהלאו ישנו רק ביוצאות למלחמה בכלי זיין ככתוב בלשון "שלא תצא אשה בכלי זיין למלחמה" אבל ביציאה למלחמה בלי כלי זיין אינה עוברת על הלאו הזה, הרי בספרי כתוב בלשון: רבי אליעזר בן יעקב אומר מניין שלא תלבש אשה כלי זיין ותצא למלחמה תלמוד לומר לא יהיה כלי גבר על אשה. למדנו מלשון זה של ותצא למלחמה [שגם עצם היציאה למלחמה לנשים הוא בכלל הלאו של לא ילבש.] כלומר, לשיטת הרב ישנם שני איסורים – א. איסור יציאה למלחמה אפילו בלא נשק המיוחד לגבר* ב. איסור לבישה ושימוש בכלי נשק אפילו כשלא יוצאת למלחמה.

יחד עם זאת ראינו שהרש"ש, הרדב"ז ועוד סברו שהאיסור הוא רק על החזקת כלי נשק ולא על סיוע במלחמה על ידי כך שהנשים מכינות אוכל וכו´.

[יש פוסקים שהתירו תפקידי סיוע, אז למה לא?]

גם אם נסבור שתפקידי עזר לא קרביים, מותר לאשה לעשותם – בוודאי שאין מדובר כשהדבר כרוך בחוסר צניעות מה שלצערי קיים במציאות של הצבא היום. בשירות הצבאי מגיעים לאינטימיות ופתיחות מרובה יותר מאשר בכל מציאות אחרת כגון בלימודים או בעבודה. מתוך כך הסיכון בקרבה אסורה בין המינים גבוהה יותר ועלול להוציא מהאדם את הצדדים הלא טהורים – אם לא ניתן היה לתרום למדינה אלא בשירות צבאי יתכן והיה על מה לדבר. אבל, ב"ה, ניתן לתרום למדינה בצורה לא פחות משמעותית בדרכים אחרות. (דברים אלו ניתן לומר גם כן על גברים, אולם, כפי שאמרו רבותינו ז"ל: "איש דרכו לכבש ואין אשה דרכה לכבש" (יבמות סה, ב) ובקידושין: "דדרכו של איש לעשות מלחמה ואין דרכה של אשה לעשות מלחמה" (ב, ב) וגם מצד פיקוח נפש שבתפקידי הלחימה עצמה יש פיקוח נפש מה שאין כן בתפקידים של תומכי לחימה. כמו כן, מובן שיש לדון על כל תפקיד צבאי בפני עצמו ויתכן כי בפסיקה פרטנית התשובה תהיה שונה – הפוסקים והרבנות הראשית פסקו את הדבר לכלל ולא לפרט.)

[שלוחי מצווה אינם ניזוקים]

שליח אשר עושה ככול יכולתו להשמר ולא להכנס לצרה, מובטח לו שלא ינזק ובכלל זה גם שלא יחטא בדבר עבירה. יהי רצון שתצליח שליחותך וצתליחי בכול מעשייך תמיד.

ברכת ה´ עליך,

ירון

Benzvi613@gmail.com