תנועת התשובה הדתית לאומית – מה הכיוון?

לשואל שלום!
קודם כל, ישר כח אדיר על העלאת הדברים. נראה לי שחשוב מאוד לעסוק בנושא הזה ולהעלות אותו למודעות הציבורית, והדבר נעשה – בין היתר – גם דרך פרסומים באינטרנט…

אני רוצה לכתוב לך כמה דברים בנושא:
א. אני מזדהה מאוד מאוד עם מה שכתבת שאנחנו צריכים לעלות קומה חדשה. אני מאוד מסכים עם ההגדרה המשתמעת מדבריך, ש[תנועת תשובה ברוח הרב קוק אמורה להחזיר בתשובה גם את המערכות הציבוריות, ולא רק את הפרטים], וזהו בעצם שורש ההבדל בין תנועות התשובה הקיימות לבין מה שצריך לשאוף אליו. לא רק להחזיר את ראובן ואת שמעון בתשובה ולגרום להם לקיים עוד מצוות, אלא גם להחזיר את מערכת המשפט בתשובה, להחזיר את התקשורת בתשובה, להחזיר את הכלכלה הלאומית בתשובה. ובאמת אין היום הרבה אנשים שחושבים בכיוון הזה, קל וחומר כמעט שאין אנשים שעושים בו משהו. אני מאחל לך שהדברים שכתבת לא ישארו רק על הכתב אלא תמצא את הדרך ליישם אותם!

ב. כתבת שתנועת התשובה הציונית דתית דורכת במקום, "אנחנו מדשדשים בבינוניות ביצתית", ועל כך אני רוצה לספר לך משהו. לפני מספר שנים לא גדול קמו מספר אנשים בציבור הדתי לאומי והרגישו שחייבים להקים תנועת תשובה ציונית דתית, מה שבכלל לא היה קיים עד אז. כך שמעתי ישירות מפיו של מקים ארגון "מעייני הישועה" (כן, זה של הדוכנים עם התפילין…), אביחי בוארון – שהגיע למסקנה שחייבים להחזיר בתשובה דוקא את המערכות הציבוריות. אולם, הדרך לכך עוברת בשלב הראשון דרך העיסוק בפרטים. הרבה שנים דיברנו על חשיבות כלל ישראל וכו´ אבל בפועל מי שהשפיע על כלל ישראל וקירב אותו למצוות הם דוקא אחינו היקרים בציבור החרדי. [בציבור שלנו בכלל לא היתה מודעות על חשיבות הנושא, והמושג "תנועת תשובה ציונית" כלל לא היה קיים עד ממש לא מזמן!!!] כך שעצם השאלה שלך מראה שהתקדמנו המון. המודעות והשאיפה להשפיע על הציבור ולא רק "לדבר ביחד" באה הרבה בזכות אותם דוכני תפילין ואותם עלונים חביבים העוסקים בחשיבות הנושא. מהפכות ציבוריות אינן באות תוך כמה חודשים…

ג. [לדעתי צריך לשים לב שיחד עם מה שזכינו ללמוד על החשיבות הגדולה של כלל ישראל, שלא נבוא לזלזל בערך העצום של כל פרט ופרט]. למה שנשאיר את המשימה הזו רק לציבור החרדי? הרי לא מדובר כאן בסתם משימה אלא במשימה מהחשובות ביותר שיש היום, ואף אחד לא פטר אותנו ממנה… הנקודה הזו קשורה למה שכתבתי קודם, שהעיסוק בכלל ישראל חייב לבוא דרך עיסוק בפרטים. אי אפשר לאהוב רק את הכלל ולא כל יהודי ויהודי שאנחנו פוגשים ברחוב. [הרצון להחזיר כל יהודי בתשובה נובע מהאהבה הפשוטה שחייבת למלא אותנו כלפי כל יהודי], ולדעתי – רק מכח האהבה הזו אפשר לרצות לעסוק גם בכלל (ושוב אני מזכיר שאני מסכים לחלוטין שצריך לעסוק גם בכלל). אי אפשר לומר שאנחנו אוהבים כל יהודי ויהודי ואיכפת לנו מאוד שחייו יהיו בעלי משמעות ומחוברים לקב"ה, אבל יש לנו דברים יותר חשובים לעשות ולכן נשאיר אותו בכל הלכלוך שהוא שקוע בו… המון יהודים ממש טובעים מבחינה רוחנית, והחרדים עם כל פעילותם הרבה אינם מגיעים לכולם, אז איך אנחנו יכולים לעמוד מנגד?
אם אתה רוצה אני מצרף לך גם קישור לשיעור של הרב יהושע שפירא, שממנו למדתי את הדברים שכתבתי:
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=5179

ד. עד כמה שאני יכול להעריך, יש התקדמות גדולה גם בנושא המודעות להשפעה על הציבוריות הישראלית.

ה. כמו שכתבתי קודם אני מסכים מאוד עם הצורך שלנו לפתח כלים להשפעה על הציבוריות הישראלית (אבל לא בנוסח של ´להשפיע מבפנים´ ולהיות ה´דתי מחמד´), ואין לי אלא להצטרף לקריאתך לאנשים שיש להם יכולת לקדם את הענין. אולם איני מסכים איתך שהעיסוק בכך צריך להיות בתוך הישיבות – הישיבה אינה אמורה, לפי הבנתי, לעסוק בכל נושא חולף שבתקשורת. בישיבה נבנה הקישור הפנימי שלנו עם התורה, דרך העיון ביסודותיה האמוניים וההלכתיים. כמובן שמתוך הקישור הפנימי הזה חייבים ´לרדת´ אל הפרטים הקטנים ביותר, אבל אסור לטשטש בין שני התחומים, ואם נעסוק בישיבה בכל בוקר בסוגיא הציבורית המלווה את העיתונים באותו יום לא נוכל לקנות את התורה ולהתקשר אליה. לפני שמורידים את התורה למציאות צריך להיות שקועים חזק חזק בתורה – ורק אחר כך להתייחס לפרטי המציאות, וזאת צריכים לעשות רבנים ואנשי מעשה. איך בדיוק? אין לי תשובה מדוייקת, כי כמו שכתבתי אני פשוט מזדהה עם תוכן הדברים שכתבת שאנחנו צריכים להתקדם בתחום הזה.

ו. מה שיכול לדחוף את הנושא הוא אנשים כמוך. אם אתה רוצה אני יכול לקשר אותך אל אביחי בוארון, שמאוד בראש שלך, ואולי תדברו ביחד ותוכלו לקדם את העניין… מצד שני יכול להיות שכדאי לחכות עוד כמה שנים, שבהן תתמלא בתורה.

אשמח בכל מקרה להמשיך ולדון ביחד בנושא החשוב,
יעקב,
yaakov@makshivim.org.il

הערה לשואל: ביקשת לא לפרסם את התשובה, והיא באמת נשלחה אליך באופו אישי, ובאותו יום ששלחת אותה. אבל כיון שראינו שמשום מה היא לא נפתחה על ידך, וניכר שהדברים חשובים לך, החלטנו לפרסם אותה בכל זאת תוך השמטת פרטים מזהים. אחרי הכל, הדיון בנושא הוא חשוב מאוד!