תפילה ומידות

שלום טלי יקרה,
ראשית כל הכבוד שבזמן שאת מרגישה שחסר לך, את יודעת לפנות לה'. זה דבר נפלא!!! תפילה בשעת צרה היא תפילה נפלאה העולה לפני ה' והיא תפילה הנובעת מעומק הלב ופועל גדולות ונצורות.
אמנם התפילה היום יומית, כאשר האדם לא מרגיש שחסר לו משהו מיוחד, היא תפילה כבר יותר קשה.
בחז"ל אנו מוצאים שתי סוגים של תפילות, נאמר "תפילה לעני כי יעטוף" תפילה של עני הזקוק לעזרה, והתפילה שלו היא תפילת העני המתחנן לפני בוראו שיעזרהו , אך יש גם תפילה אחרת תפילה של שר, הבא מתוך מעורבות בהדרכת המלך את המציאות להתפלל אל ה' שישפיע את טובו בעולם, שינהיג את העולם במידת הרחמים שלו.
תפילה זו היא כבר תפילה יותר כללית, היא כבר לא מסתפקת בחסרונות אלו או אחרים של האדם, אלא היא כבר תפילה הקשורה להתגלות מלכות ה' בעולם, הופעת ה' בכל הצדדים של החיים, לדוגמא השיבה שופטינו כבראשונה, היא בקשה לא על העמידה של האדם לפני שופט על מעשה שעשה, אלא בקשה מה' שישפיע שהאמת שלו תופיע בעולם, וכל העולם יתרומם להופיע אותו באמת ובתמים.

למצב זה של התעלות התפילה, להתקשר אליה שהיא תהיה משמעותית לאדם, צריך להקדים לימוד. כן ללמוד!! שני צדדים יהיה ללימוד זה. לימוד על עצם המצוה של התפילה ועל משמעותה. וצד שני זה ללמוד על כיצד הדברים אמורים להיות בתיקונם.
בלימוד זה האדם יתקשר אל הדברים לא מבחינת הלב אלא קודם כל מבחינת המחשבה, הוא יבין עד כמה הדברים חשובים, ולאחר מכן כאשר הוא יסתכל על המציאות הוא ירגיש כמה הוא רוצה את הדברים האלו, ועד כמה הם נדרשים בעולם, ואז גם התפילה הזו תבוא מעמקי הלב, ממש כמו התפילה של העני על פרנסתו.

אמנם התפילה של העני יש לה מעלה מיוחדת העדיפה על התפילה הקבועה והרגילה, שהיא ישר נובעת מהלב, ולכן היא גם טבעית יותר וקל יותר להופיע אותה בצורה טובה, אך צריך לדעת לעבוד כל החיים על תיקון התפילה הקבועה, לעבוד מתוך הבנה שבאמת על התפילה הטבעית לא כל כך צריך לעבוד, (להרבה אנשים, אמנם יש אנשים שהם סובלים ממעין "קצר" עם רבש"ע ואף בשלבים אלו אינם מגיעים להתפלל וזה כבר בעיה קשה יותר שצריכה התיחסות אחרת לגמרי) היא טבעית, אך אנו מתוך ההבנה עד כמה התפילה היא חשובה מוכנים להשקיע על מנת ללמוד אותה ולפתח אותה עד שהיא תהיה גם כן טבעית בנו.

ההרגשה הזו של האי מוסריות, בהבדל בין התפילות, היא הרגשה טבעית, ומראה על רגישות יפה שיש בך, ואכן אני בטוח שהרגישות הזו, תוביל אותך להשקיע ולהתקדם עד שתגיעי למדרגה שגם התפילה הזו הקבועה והרגילה היא תהיה נפלאה ואמיתית מכל הלב.

דעי לך, שההתמודדות שלך, היא התמודדות לא פשוטה, היא התמודדות שאת מסוגלת אליה וההרגשה הזו היא הערובה שאת באמת תגיעי לתוצאות החשובות.
נאמר בספרים שהגאולה תגיע על ידי תיקון התפילה, ותדעי שעצם ההשקעה שלך בענין הוא כבר פועל הרבה בעולם, פועל הרבה בקידום הגאולה לקראת גאולה שלמה בעם ישראל ובעולם.
אאחל לך בהצלחה רבה בהשקעה ואשמח לנסות להיות לעזר בהמשך הבניה.
ראי גם: יסודות הלכות תפילה – פניני הלכה: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2002
בהצלחה!

[השאלה הנוספת ששאלת] היא גם כן שאלה חשובה מאד, שאלה לא פשוטה, שרבים וגדולים השקיעו שעות רבות על מנת לחפש פתרון לבעיה הזו. החופש של המחשבה הוא דבר טבעי באדם, והרבה פעמים האדם מתקשה לשלוט במחשבתו.

מסופר על אחד מגדולי הרבנים שפנה עם שאלה זו אל המגיד ממזריץ, שהיה הממשיך של הבעש"ט בחסידות, וממנו המשיכה כל החסידות לכל זרמיה, כיצד להתגבר על המשחבות. והוא הפנה אותו אל אחד מתלמידו שילמדנו. הרב ההוא הגיע אל הצדיק ההוא, והצדיק לא נתן לו להכנס הביתה, לאחר שעבר הלילה הוא פתח את הדלת. הרב שאל אותו מדוע הוא לא פתח את הדלת. והצדיק ענה לו, שדע לך שבעל הבית הוא זה שאמור להחליט למי לתת להכנס ולמי לא.

התשובה היא חריפה, אמנם בידיעה היא נכונה, אך במעשה היא קשה לביצוע.
נראה לי שאין דרכי קיצור בהתמודדות, אלא זו משימה של כל החיים, כיצד האדם ישלוט במחשבתו, אמנם בספרים אנו מוצאים הרבה הדרכות, אך העיקר היא העבודה של האדם על עצמו!!

לדעתי אחת הנקודות החשובות שצריך לדעת היא שאם האדם עסוק כל הזמן בדחית המחשבות, הוא עלול למצוא את עצמו שהוא לא מתקדם, ובכך הוא יפול.
האדם צריך אמנם להשקיע גם בחלק זה, אך צריך את עיקר הזמן ואת עיקר המחשה להשקיע בכיצד להתקדם רוחנית, כיצד לבנות את עצמו רוחנית.
אחד מגדולי ישראל פעם שאל שאלה. בתורה אנו מוצאים שפרשת נזיר ואילו בגמרא נמצא קודם מסכת נזיר ואחר כך מסכת סוטה. ושאל מדוע שינו את הסדר? ואמר שהגמרא אומרת מדוע קדמה פרשת סוטה לפרשת נזיר בגלל שהרואה סוטה בקלקולה יזיר את עצמו מן היין. זו הדרכה של כאשר האדם רואה את החסרונות שבו, הוא צריך להשקיע ולתקן אותם, אך ראו חז"ל שמרוב החסרונות שיש באדם אם הוא כל הזמן יעסק בסור מרע, הוא לעולם לא יגיע אל העשה טוב, ולכן אמרו קודם יבחר האדם בעשה טוב "בנזירות" ולאחר מכן ישלב גם את הסור מרע "פרשת סוטה".

נראה לי שחשוב מאד להיות בדרך של בניה, ולהיות עסוק בכך, וממילא כאשר העסק יהיה באמת בתחום זה, גם המחשבות והרגשות האחרות יהיו טפלים לגמרי.
צריך לדעת שהמחשבות נגררות אחר עיקר האדם, כאשר עיקר האדם הוא עסוק בתיקון, ממילא גם המחשבות מתחילות לעסוק בכך, ובמיוחד הרגשות, כאשר האדם מתקשר אל הדבר באמת גם הרגשות יופיע בדבר.
בהצלחה
יצחק.