אוהד שקלים
(פורסם לראשונה בעלון עולם קטן)
תפריט
תפריט
בכל שנת לימודים – יש חופש גדול! אבל ההורים – הם איתנו צמוד צמוד כל השנה, ולפעמים הם נצמדים עוד יותר בחופשים, דווקא כשאנחנו רוצים להשתחרר ולפרוק לחץ. חלק מההורים מנסים ללמוד "איך לגדל ילדים". אבל כמעט אף ילד לא מקבל הזדמנות ללמוד איך לגדול יחד עם ההורים, איך לתקשר איתם, ואיך להתנהל מולם באופן שמיטיב איתנו הצעירים. אז בשביל זה אנחנו כאן! הנה כמה שאלות נפוצות ותשובות יעילות לצמצום חיכוכים עם ההורים בחופש הגדול – ובכלל:
זו תגובה אוטומטית מאוד טבעית ונורמלית אצל הורים. כשאתה חושב על כל ההנאות והכיופים שיכולים להיות, הם מיד חושבים בדיוק על ההיפך! זה הראש… לכן כדאי לא להתעלם ולקוות לטוב, אלא לספק להם מידע שירגיע את החששות. מה בדיוק התכנית, איפה נהיה, מה נעשה, מה המסלול, מה המפה, איפה נטעין טלפונים, מה נעשה במקרה של תקלה, וכו'. כדאי מאוד לעשות את זה בצורה יזומה, ואפילו לא לחכות שהם ישאלו. זה מראה להם שאתם יחד איתם באותו צד, ושגם אתם דואגים לעצמכם לא רע בכלל. מהכיף של הטיול זה בהחלט לא יפחית שום דבר, ואת הקשר והאמון עם ההורים זה יכול אפילו לחזק.
לפעמים התנגדות נובעת מפחד, ופחד מתעורר אל מול משהו לא מוכר. אתה מכיר את החברים שלך מצוין, אבל ההורים – לא. זאת הזדמנות מצוינת לשתף אותם ולספר להם קצת על חיי החברה שלנו, מה אנחנו מפיקים מהם, אילו סוגי חברים יש לנו, ומה מיוחד בכל אחד מהם. לפעמים יש גם חשש שההשפעה של החברים "תמחק" את ההשפעה של ההורים על הדרך הערכית ועל ההתנהגות שלנו. ולכן טוב לסמן להורים באילו מקומות אנחנו "מיושרים" איתם והולכים בדרכם, ואיפה יש אולי קצת גיוון. כשהדברים ידועים, מדוברים וברורים, יש לפחד פחות אחיזה. ידע זה כוח!
באופן טבעי ההורים שלנו מניחים שלבני נוער יש פחות שיקול דעת ויותר נטייה להסתכן ו"לעשות שטויות". לכן מאוד דחוף להם להציב גבולות ברורים בנושאים שנחשבים מסוכנים, וזה בתכל'ס גם חלק מהתפקיד שלהם. מכיוון שגם (ובעצם בעיקר) לנו חשוב לחזור הביתה בשלום, אין כאן באמת ויכוח לגבי המטרה… יש לפעמים מידע שחסר לנו וגם להם, ואת זה אפשר להשלים, ממש כמו "חוכמת המונים" באפליקציות. אנחנו יכולים לשתף אותם פחות או יותר מה קורה בחבר'ה, מה שותים, כמה, מה החבר'ה עושים ואני ספציפית בוחר להימנע, ואיך אני מסוגל לעמוד בלחץ חברתי כשאני חושב שעוברים את הגבול ומגזימים. כמו בנושא הטיול לצפון, גם כאן שווה להפגין התמצאות: מה הסיכון באלכוהול ובחומרים אחרים, איזו שתייה יכולה להיחשב מתונה, מתי עלולים לגלוש להתמכרות, וכו'. כשמדברים על הדברים עצמם ולא נשארים רק בכותרת המבהילה, הכל נעשה נינוח יותר.
זה באמת מבאס, וזאת הזדמנות לחדד נקודה חשובה שמתאימה להמון ויכוחים: פשרה. ויכוחים, ריבים ואי-הסכמות תמיד יהיו. השאלה היא האם יוצאים מהם חבולים ומרוסקים, או עם שרירים מחוזקים. כשיש אי-הסכמה, חשוב לדבר עליה למרות הקושי. לא להתחמק ולברוח, או לחכות לרגע האחרון. אפשר וכדאי לנהל משא-ומתן! גם על מטלות בבית. עכשיו או אח"כ? בניקיונות או בגינה? פשרה היא לא חולשה אלא אמנות עוצמתית. ככל שנצליח לקיים באופן קבוע (כל השנה!) קשר מתמשך עם ההורים, לדבר על דברים טובים ופחות טובים, להתעניין, לשתף ולהתווכח, נשפר את היכולת שלנו לקבל יותר מרחב תמרון ברגע האמת, ויהיה להורים הרבה יותר קל לסמוך עלינו – ולשחרר.
חופשה נעימה!
אוהד שקלים
(פורסם לראשונה בעלון עולם קטן)